אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת ויגש / ואכלת ושׂבעת וברכת

ואכלת ושׂבעת וברכת

נג) ואכלת ושׂבעת וברכת. וכי אין אנו מברכים את הקב"ה מטרם שאנו אוכלים, שאסור לאכול מטרם שמברך לריבונו? וכתוב, ואכלת ושבעת וברכת, משמע, שאין לברך אלא אחר האכילה.

נד) אלא זה שאנו מברכים קודם האכילה, הוא ברכת התפילה לייחוד זו"ן. וזה שלאחר האכילה הוא ברכת המזון. וצריכים לב' דברים:

א. להראות שׂובע למדרגת האמונה, הנוקבא, כראוי.

ב. לברך אותה כראוי, כדי שאותה מדרגת האמונה תתרווה ותתברך ותתמלא שמחה מחיים העליונים כפי שצריך, כדי שתיתן לנו מזונות.

נה) כי קשים מזונותיו של אדם לפני הקב"ה כקריעת ים סוף. משום שמזונות העולם מלמעלה הם, מז"א, מהמסך דחיריק שבקו אמצעי. כי בנים חיים ומזונות, אין הדבר תלוי בזכות, אלא הדבר תלוי במזל. ומשום זה, קשים לפניו מזונות העולם, משום שהדבר תלוי במזל, שממנו יוצאים בנים חיים ומזונות. וע"כ קשה לפניו מזונות העולם, כי אינם ברשותו, מטרם שהוא מתברך מהמזל.

בתחילה הייתה הנוקבא גדולה וזכה כמו ז"א, והייתה דבוקה בו מאחוריו. אלא שהמוחין לא היו מאירים אז בנוקבא, מחמת חיסרון של לְבוש דחסדים, ולא הייתה משפיעה כלום לתחתונים. וע"כ מיעטה הנוקבא את עצמה, לנקודה תחת יסוד דז"א, שנכללה במסך דחיריק שבקו האמצעי שמחזה ולמטה דז"א, וננסרה לפרצוף נפרד ממנו. שמחמת מיעוט הזה, אין לה עוד מעצמה שום אור, וצריכה לקבל הכל מלמעלה, מז"א.

וע"כ נאמר, בנים חיים ומזונות, אין הדבר תלוי בזכות. שהרי בזמן שהייתה הנוקבא גדולה וזכה, כמו ז"א, לא יכלה להשפיע בנים חיים ומזונות לתחתונים. אלא, הדבר תלוי במזל, בז"א, שיסוד שלו נקרא, מזל. שנוקבא צריכה להיכלל במסך דחיריק שביסוד דז"א. ואז מתלבש החכמה שלה בחסדים, ויכולה להשפיע בנים חיים ומזונות לתחתונים.

וקשים מזונותיו של אדם לפני הקב"ה, הנוקבא, כקריעת ים סוף, הוא משום שמזונות העולם מלמעלה הם, מז"א. וכשהנוקבא צריכה לקבל מלמעלה, מז"א, אשר אז היא מחויבת להתמעט, ע"כ קשים לפניה מזונותיו של אדם. כי כדי להשפיע מזונות לעולם, היא מתמעטת ואין לה מעצמה ולא כלום.

ומשום זה צריכים לב' דברים:

א. לברך אותה כראוי, כדי שאותה מדרגת האמונה תתרווה ותתברך ותתמלא שמחה מחיים העליונים כפי שצריך, כדי שתיתן לנו מזונות, ולהמשיך לה עתה, אחר שנתמעטה, כל החיים והטוב של מעלה, מז"א, כדי שתיתן לנו מזונות.

ב. להראות שׂובע למדרגת האמונה, הנוקבא, כראוי, כי בזה שאנו מראים את עצמנו בשובע, היא מתנחמת על מיעוטה שנתמעטה בשבילנו.

נו) וגם קשים לפניו הזיווגים שבעולם. והכל, הן בנים והן חיים והן מזונות, הוא משום שהרקיע, וילון, אינו משמש כלום, וכש"כ, בנים חיים ומזונות, הנמצאים למעלה במקום אחר, וע"כ נצרכה להתברך, שתקבל משם.

הרקיע וילון, הנוקבא, אחר שנתמעטה, אין לה מעצמה ולא כלום. והכל, הן בנים והן חיים והן מזונות, הוא משום שהרקיע, וילון, אינו משמש כלום שנתמעטה ואין לה מעצמה ולא כלום, ע"כ צריכים להראות עצמו שׂבע, וע"כ צריכים לברך אותה שתקבל מעליון.

נז) כל הזיווגים שבעולם קשים לפני הנוקבא, משום כשנעשה הזיווג להוליד נשמות, יוצאות כל הנשמות מהמזל הזה שלמעלה, מנהר הנמשך ויוצא מעדן, יסוד דז"א. וכשההשתוקקות נמצא להמשיך ממטה למעלה, להמשיך הארת החכמה, שנמשכת רק ממטה למעלה, אז פורחות הנשמות אל הנוקבא, ונעשות כולן באותה המדרגה כלולות זכר ונקבה יחד. ואח"כ הוא מפריד אותם, כל אחד ואחד למקומו כראוי לו. ואח"כ קשה לפנֵי מדרגה הזו, לחזור ולחבר אותם זכר ונקבה כבתחילה. משום שאינם מתחברים, רק כאֵלו האורַחות של בני אדם, והכל תלוי למעלה.

הנוקבא מִתחילה נאצלה גדולה כמו ז"א ודבוקה באחוריו. ואח"כ ע"י שנכללה במסך דחיריק דז"א, ננסרה לפרצוף נפרד ממנו. כן הוא בנשמות בני אדם הנולדות מהנוקבא. שמִתחילה, כשמקבלים מהארת השמאל שבנוקבא, שהיא הארת חכמה, נמצאים כל זכר ונקבה של הנשמות דבוקים זה בזה מאחוריהם. ואח"כ הנוקבא מאירה להם המסך דחיריק, ואז הם נפרדים זה מזה.

וכשההשתוקקות נמצא להמשיך ממטה למעלה, כשנמשך הארת החכמה שבשמאל ממטה למעלה, אז פורחות הנשמות אל הנוקבא ונעשות כולן באותה המדרגה כלולות זכר ונקבה יחד, שדבוקים זה בזה מאחוריהם, כמו הנוקבא שדבוקה באחורי ז"א בעת שהיא בהארת השמאל, ואח"כ הוא מפריד אותם, ע"י שמאירה אֲליהם המסך דחיריק, הם נפרדים זה מזה.

ונודע שתחילת הארת המסך דחיריק הוא בכוח המנעולא. ואינה ראויה לקבל מוחין, עד שנמתקת בבינה ונתקנה במפתחא. ואח"כ קשה לפני מדרגה הזו, לחזור ולחבר אותם זכר ונקבה כבתחילה, כי מחמת התכללותם במסך דמנעולא, אינם ראויים לזיווג. משום שאינם מתחברים, רק כאֵלו האורַחות של בני אדם, משום שאין הם מתחברים לזיווג, רק אחר שנתקנו באורַחות, אחר שקיבלו המסך דמפתחא, המכונה אוֹרַח. כי אז, הוא, אמא השאילה בגדיה לבתה. וכן זכר ונקבה דנשמות בני אדם.

נח) וע"כ קשים מזונותיו של האדם לפניו כקריעת ים סוף. כי קריעת ים סוף היה, כדי לפתוח בו שבילים למעלה, וכמו שנפתחים שבילים ואורַחות בו, כן נתבקע ונתפתח.

הארות המנעולא נקראות שבילים, כמ"ש, ושבילךָ במים רבים. והארות המפתחא נקראות אורַחות, כמ"ש, ואורַח צדיקים כאור נוגַה. והנה כל הקושי שבקריעת ים סוף היה, שב' פעולות הפוכות היו בה:

א. שהיה צריך להטביע את המצרים, הנמשכים מג"ר דחכמה שבשמאל, שאין זה אלא בכוח גילוי המנעולא, שביל.

ב. והיה צריך להמשיך חיים והצלה לישראל, הנמשכים מו"ק דחכמה שבשמאל, שאין זה אלא בהסתר המנעולא וגילוי המפתחא, כי אין מוחין נמשכים אלא במפתחא, אורַח.

וע"כ נאמר, קשים מזונותיו של אדם לפני הקב"ה כקריעת ים סוף, שקריעת ים סוף הייתה לפתוח שבילים למעלה, לגלות המנעולא, כדי להטביע את המצרים. ונמצא שהיו נפתחים שבילים בהמנעולא להטביע את המצרים, ואורחות בהמפתחא בִשביל ישראל. וכמו שנפתחים שבילים ואורַחות בו, כן נתבקע ונתפתח, כי כלולים ב' פעולות הפוכות זו מזו בקריעת ים סוף, כי כמו שהיו נפתחים שבילים בכוח המנעולא, ואורַחות בכוח המפתחא, כן נבקע הים ונפתח להטביע המצרים ולהציל את ישראל.

וזה הקושי שבקריעת ים סוף. ואלו ב' פעולות הפוכות הן ג"כ בהמיעוט של הנוקבא, כדי להשפיע מזונות לתחתונים. וע"כ קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף.

נט) וע"כ הכל תלוי למעלה, כי אחר שנתמעטה, אין לנקבה מעצמה ולא כלום. וצריכים לברך אותה, וליתן לה חוזק מלמעלה, כדי שתתברך ותקבל מלמעלה, מז"א, ותתחזק כראוי. וע"כ כתוב, וברכת את ה'. המילה, את, רומזת על הנוקבא.

ס) ואל המקום הזה, הנוקבא, צריכים להראות לפניה שובע והארת הפנים. שצריכים ב' דברים. ובזמן שהס"א שולטת בעולם, צריכים להראות לפניה רעב, כי מדרגה ההיא דס"א הוא רעב, וראוי להראות לפניה רעב ולא שובע, כי השובע אינו שולט בעולם בסיבתה. וע"כ כתוב, ואכלת ושׂבעת וברכת את ה' אלקיך. כי בזמן שליטת הקדושה יש שובע בעולם. שהשובע יתגלה עם שליטת הקדושה והרעב עם שליטת הס"א.

סא) אשרי הם הצדיקים שקרבתם זה לזה מביא שלום בעולם, משום שיודעים לייחד היחוד ולעשות קירבה להרבות שלום בעולם. כי יוסף ויהודה, כל עוד שלא נתקרבו זה לזה, לא היה שלום. כיוון שנתקרבו ביחד יוסף ויהודה, אז נתרבה השלום בעולם. ונתווספה שמחה למעלה ולמטה בעת שנתקרבו יהודה ויוסף. וכל השבטים היו נמצאים יחד עם יוסף. וקִרבה ההיא הרבתה שלום בעולם. כמ"ש, ויגש אליו יהודה.

חזרה לראש הדף