יז) וַיֵצֵא יעקב: בתוך סבַך הסתום, ומתוך סֶתֶר הסתום, יוצא זוהר המראה המאירה, כלול משני צבעים המתחברים יחד. כיוון שאלו נכללו זה בזה, נראים בו כל הצבעים. והוא נקרא ארגמן, שכל מראות המאורות כלולים בו. כלומר, כמו צבע ארגמן, שהיא התכללות מכל מיני צבעים, כן זוהר המראה המאירה נכללים בו כל האורות.
כל המוחין יוצאים על סדר ג' נקודות חולם שורוק חיריק. שמתחילה עולה מלכות המסיימת לבינה, ונופלים ג' כלים התחתונים, שהן ג' אותיות אל"ה דאלקים, ומסתלקים ממנה ג' אורות עליונים, שהם נשמה חיה יחידה, ונשארה בקומת רוח, בב' כלים מ"י דאלקים.
וקומת רוח זו שנשארה, י' שנכנס באור ונעשה אויר, רוח. ואור זה הנשאר מכונה הארת חולם, וי' זו שנכנסה באור הבינה ועשה אותה לאויר, נבחן לסבך, המורה שאור הבינה נעשה מסובך בקשרים שצריכים לפותחם, שצריכים לחזור ולהוריד הי' מאויר, ולהחזירה לאור כמקודם, שמורידים המלכות מהבינה למקומה, וג' אותיות אל"ה, שנפלו ממנה, חוזרות ועולות ומתחברות למדרגת הבינה, וחוזרות ונשלמות עשרת הכלים וג"ר דאורות.
וחזרה של ג' אותיות אל"ה אל הבינה, וירידת הי' מאויר, מכונה הארת השורוק. שעם יציאת הארה זו של השורוק, נעשה סתימת המאורות, משום שאין החכמה יכולה להאיר בלי חסדים, עד שבא קו אמצעי, ז"א, ומכריע ומיחד ב' הקווים, מ"י אל"ה, ונכלל אור החכמה מחסדים ואור החסדים מחכמה, ונשלמת הארתם.
ומטרם ביאת קו אמצעי לייחדם זה בזה, נבחנים ב' הקווים סתומים, כי הקו ימין, מ"י, יש בו הי' שנכנסה לאור והוא עוד אויר, והוא נבחן משום זה לסבַך סתום, שהסבך שלו עוד לא נפתח. והקו שמאל, אל"ה, שבהם כבר ירדה הי' מאויר והסבך נפתח, אמנם הוא נמצא בהסתרת האור, כי הוא חושך ואינו מאיר מחמת חיסרון של חסדים, ונבחן בשם סֶתֶר סתום.
ונמצא שעם ביאת קו אמצעי, המיחד אותם זה בזה ומשלים אותם, הקו האמצעי מסיר סבך הסתום מקו ימין, כי עתה הוא נכלל בהארת השמאל, והי' יורדת מאויר, גם מקו ימין, ונעשה אור, כמו השמאל. וגם קו האמצעי מסיר סֶתֶר הסתום מקו שמאל, כי עתה הקו שמאל נכלל בחסדים שבהארת הימין, וכשהחכמה מלובשת בחסדים היא מאירה בכל השלמות.
אמנם זה אינו נעשה בבת אחת, אלא מתחילה הוא משלים קו ימין מבחינתו עצמו, בלי התכללות השמאל, המוריד י' מהאור שלו, שדוחה הארת השמאל ומשליט את החסדים שבהארת הימין. ומתוך שמעדיף החסדים שבימין על הארת החכמה שבשמאל, הרי החסדים נכללים בזה מכל השבח שנמצא בהארת השמאל. ונמצא שמצד אחד לא הוריד כלל הי' מאויר שבקו ימין, ועדיין הוא אויר, חסדים בלי חכמה. ומצד הב' נבחנים החסדים עתה לבחינת ראש וג"ר, מתוך שהם עדיפים וחשובים לו יותר מהארת הג"ר שבשמאל.
אמנם ראש זה אינו ראש ממש, משום שהי' עוד לא ירדה מאויר שלו, וע"כ הוא מכונה ראש האמונה, כי אור החסדים נקרא אמונה. וכיוון שהוא ראש מבחינת החסדים בלבד, נקרא ראש האמונה.
אלא אח"כ, שנעשה התכללות הב' של ימין ושמאל, שהימין נכלל משמאל ממש, והי' יורדת מאויר של קו ימין, והשמאל נכלל מימין, וגם הוא מאיר עתה כמו הימין, אלא ממטה למעלה, אז נבחן התכללות הזה לראש ממש, כיוון שכבר נפתח הסבך שלו. ואלו ב' המדרגות, הראשונה יעקב והשנייה ישראל, אותיות ל"י רא"ש. ויש ג' מיני התכללות של ימין ושמאל, שהתכללות הראשונה יעקב, והשנייה והשלישית ישראל.
יח) בזוהר ההוא שורה השם הויה, ג"ר. השם שורה רק על הארת הימין, שעוד לא נפתח הסבך שלו ואינו ידוע כלל, ואינו שורה על השמאל, אע"פ שכבר נפתח הסבך שלו, שכבר יצאה הי' מאויר שלו, והוא ידוע. זוהר הזה נקרא קול יעקב, ואינו נקרא קול גדול. בזוהר הזה נראה אור דג"ר דבינה, הנקראת אמונת הכל, כי החסדים הללו הם ג"ר, כמו החסדים דג"ר דבינה.
אותו הסתום שאינו ידוע כלל, הסבך הסתום שבהארת הימין, בו שורה השם הויה, שלם מכל הצדדים. כי העליון והתחתון, בינה והנוקבא, נמצאים כאן ונכללים בזוהר הזה. וע"כ נבחן יעקב בחיר שבאבות, כי הוא כלול מכל הצדדים.
כי הארת שמאל אע"פ שהוא ידוע, כי הוּרְדה הי' מאויר הבינה, שהורדה המלכות מהבינה, והבינה חזרה להיות אור ג"ר. מתתקן בזה רק העליונה, בינה, אבל התחתונה, המלכות, אינה מקבלת מזה שום תיקון. משא"כ זוהר הארת הימין, שהחסדים שלו נעשו ג"ר, ושֵם הויה שורה בו, אע"פ שהוא לא ידוע כלל, אע"פ שהמלכות נמצאת עוד בבינה, נמצא שנתקנה בזה גם התחתונה, המלכות הנמצאת בבינה, בשווה כמו העליונה עצמה, ועל שניהם שורה שם הויה בשווה.
המדרגה זו הם המוחין דיעקב. ולפיכך נבחן יעקב בחיר שבאבות. כי אברהם ויצחק אינם מגיעים למלכות לתקן אותה, כי הם ב' קווים ימין ושמאל, ושניהם שולטים ושניהם בחינת ידוע, שהי' יצא מאויר הבינה ונשאר אור, ותיקון זה אינו מגיע לעצמות המלכות. משא"כ מדרגת יעקב, שג"ר שלו הם ג"ר דחסדים, והם בבחינת לא ידוע כלל, שתיקון זה מגיע למלכות בשווה כמו לבינה. וע"כ נבחן יעקב לבחיר שבאבות.
זוהר זה של מדרגת יעקב, על בירור שם הזה, שתיקונו מגיע גם למלכות, נקרא בחיר שבאבות, שכתוב, יעקב אשר בחרתיך. ונקרא בשני שמות, יעקב וישראל. שמתחילה נקרא בשם יעקב, בשעה שמשליט רק את הימין, ואח"כ כשמקיים הארת שניהם, שגם החכמה מאירה אחר שנכללת בחסדים, אז נקרא בשם ישראל.
יט) כשהיה בתחילה, מטרם שיצא לחרן, היה בסוף המחשבה הזו, הפירוש לתורה שבכתב הנקראת תשבע"פ, הנוקבא. מחשבה, פירושו בינה. סוף המחשבה, הנוקבא בעת שנמתקת בבינה. וע"כ נקראת באר, ביאור לשבע, בינה, שמבארת ומגלה החכמה שבה, שנאמר, ויבְנֵהוּ שבע שנים. וביהמ"ק ראשון הוא בינה. כשהנוקבא מקבלת חכמה מבינה, והיא בבחינת קול גדול, ולא קול יעקב, שהיא חסדים.
כ) סוף המחשבה הזו הוא באר שבע. ויעקב, שהיה בבאר שבע הזו, השיג בזה ראש האמונה, ג"ר דחסדים. כיוון שיעקב נדבק באמונה הזו, בג"ר דחסדים, היה נצרך להתנסות באותו המקום שנתנסו שם אבותיו, שנכנסו שם בשלום ויצאו בשלום.
המדרגה הראשונה של מוחין דחיה אינה מקובלת זולת בדרך ניסיון, כאברהם, שלא ציווהו ה' לרדת מצריימה אלא הרעב דְחָפו. כיוון שנדבק באמונה הזו, בג"ר דחסדים, מדרגת הנשמה, עתה הוצרך עוד להשיג מדרגת חיה, היה נצרך להתנסות באותו המקום שנתנסו שם אבותיו שנכנסו בשלום ויצאו בשלום, כי אין מדרגת חיה מקובלת אלא על ידי ניסיון.
כא) אדה"ר נכנס בניסיון, שהנחש התגרה בו, ולא נשמר, ונתפתה וחטא באשת זנונים, שהוא נחש הקדמוני. נוח נכנס בניסיון, ולא נשמר ונתפתה אחר אשת זנונים, וחטא. אברהם נכנס שם ויָצָא, שכתוב, ויֵרֶד אברם מצריימה, וכתוב, ויעַל אברם ממצרים. יצחק נכנס שם ויָצָא, שכתוב, וילך יצחק אל אבימלך, וכתוב, ויעל משם באר שבע.
כב) יעקב, כיוון שנכנס במדרגת האמונה, אור הנשמה, הכרעת הארת הימין, הוצרך להביא מתנה לצד ההוא, גם להשליט את הארת השמאל, מדרגת חיה, שזהו רק ע"י ניסיון, כי כל מי שניצל משם, שעמד בניסיון, הוא אהובו ובחירו של הקב"ה. שכתוב, וַיֵצֵא יעקב מבאר שבע, שהוא האמונה, קו הימין, וילך חָרָנָה, צד שמאל, ששם נאחזת אשת זנונים, אישה מְנָאָפֶת. ואמנם יש הרבה חילוקים באלו חמישה הנסיונות: עצה"ד, יין המשכר, מצרים, פלישתים, חרן, שנתנסו בהם אדה"ר, נוח, אברהם, יצחק, יעקב, מ"מ שורשם אחד הוא, המשכת החכמה ממעלה למטה, הנקרא אשת זנונים.