מא) וַיֵצֵא יעקב מבאר שבע וילך חָרָנָה. ע"כ יעזוב איש את אביו ואת אימו ודבק באשתו. כי יעקב יצא מבאר שבע ועזב את אביו ואימו, וילך חרנה לישא אישה. כשיצאו ישראל מבית המקדש ונגלו בין העמים, כמ"ש, וַיֵצֵא מן בת ציון כל הדרה, וכתוב, גָלְתָה יהודה מעוני.
מב) דבר אחר, ויפגע במקום ויָלֶן שָם. ויפגע במקום, זה דומה למלך ההולך לבית הגבירה, שצריך לפייסה ולשמחה בדברים, כדי שלא תהיה נחשבת אצלו כדבר הפקר. ואפילו אם יש לו מיטת זהב, וכסתות רקומות מעשה רוקם, ללון בהן, והיא עורכת לו מיטתו מאבנים, על הארץ, ובחדר של תבן, יעזוב את שלו וילון בהם, כדי לעשות לה נ"ר, וכדי שיהיו רצונם אחד, בלי כפייה. כיוון שהלך אצלה יעקב, כתוב, ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו וישכב במקום ההוא, הנוקבא, כדי לעשות לה נ"ר, שאפילו אבני בית חביבים לו ללון בהם.