קכח) ויאמר, אֶעֱבָדךָ שבע שנים ברחל בתך הקטנה. כדי שלא יאמרו הבריות, שבשביל התשוקה ביופיה של רחל עשה זה, אלא שיֵדעו שעשה בחכמה. כי הלבנה, הנוקבא דז"א, בת שבע שנים, שצריכה להיבנות בז"ס חג"ת נהי"מ. וכל שבע שנים העליונות, חג"ת נהי"מ מבינה, נחו על יעקב מטרם שנשא את רחל, כדי להשפיע לה ז"ס דבינה לז"ס שלה. כי יעקב לקח כולם מבינה, ואח"כ בא אליה, כדי להימצא בבחינת ז"א, שמים, בבחינת נוקבא דז"א, ארץ.
קכט) ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה. כל שבע השנים היו שקולים בעיניו, כמו שבע שנים העליונות מבינה, שהן אחדות ביחוד אחד, ואינן נפרדות, וכולן אחד, שהן מתקשרות זו בזו. באהבתו אותה, שאהב אותה. להיותה נמצאת לו, כעין ייחוד העליון שבבינה.
קל) אפילו לבן רמז לו באלו ז"ס, ועצמו לא ידע מה שאומר, כי אמר טוב, כמ"ש, טוב תִּתִּי אותה לך. שעבד שבע שנים, ז"ס, כדי להשפיע אותן ז"ס לנוקבא תתאה, רחל, שנקראת שמיטה. טוב, ז"ס עליונות, הנמשכות מבינה, להיותן מנקודה דמפתחא: ט' הוא יסוד, ו' הוא ת"ת, הכולל שש ספירות, ב' הוא ב' אותיות ה'.
יובֵל, בינה, אינו מתגלה, חסדים מכוסים ונעלמים מחכמה, ושמיטה מתגלה, שהחסדים שבה מתגלים בהארת החכמה. וכן לאה ורחל הן כנגד יובֵל ושמיטה. כי לאה הנוקבא דז"א שמחזה ולמעלה, כנגד בינה, יובל, עולם הנסתר. ורחל הנוקבא דז"א שמחזה ולמטה, שמיטה, עולם הנגלה.
קלא) בשעה שיעקב עבד שבע שנים הראשונות, יצא קול ואמר, מן העולם ועד העולם, שממשיכים מעולם הנסתר, לאה, עד עולם הנגלה, רחל. עולם הסתום שלמעלה, יובֵל, לאה, משם ההתחלה, ולא מעולם הנגלה, רחל. ואלו המדרגות סתומות ואינן מתגלות לנו, הן מיובֵל, ומשום זה נסתמו מיעקב, שלא ידע אפילו, שהן בשביל לאה, שהיא יובֵל, אלא שחשב אשר מהשמיטה הן, שבשביל רחל.
ועוד טעם, כדי שיעשה התחלה מעולם העליון, שהוא לאה, ע"כ נתכסו ממנו ששייכים ללאה, משום שיובֵל הוא סתום. ולהיותו סתום ומכוסה מחכמה, לא היה רוצה להתחיל ולהמשיך ממנו, אם לא היה חושב, ששייכים לעולם הנגלה. ואחר שעברו ז' שנות יובֵל המכוסים, עבד ז' שנות שמיטה הנגלים בשביל רחל, ונתעטר יעקב בשני עולמות, בעולם הנסתר ובעולם הנגלה. ונתאחד בהם.