רנג) למנצח לִבְנֵי קורח על עלָמות שיר. כל אלו שירות ותשבחות שבני קורח היו אומרים, כולם אינם חדשים, אלא חידשו שירות ותשבחות ישנות, שכבר היו מקודם לכן. וכן כל אלו שירות ותשבחות שאמר דוד, וכל אלו שהיו עימו, ששמותיהם נזכרים בראשי המזמורים שבתהילים, כולם היו בסוד העליון, בינה, בסוד החכמה.
המוחין נמשכים ומתפשטים בשירה. כי הטנת"א שבשירה הם סדרי היחודים, שבדרכיהם מתפשטים המוחין. והשירים שבתהילים הם סדרי ייחודי המוחין שבעולם התחתון, הנוקבא דז"א. שורשי המוחין בכל צורותיהם הם בעולם העליון, בבינה, ומעולם העליון נמשכים אל עולם התחתון. ויש הפרש בין קו שמאל לשאר הקווים כי הקו שמאל מקבלת הנוקבא מבינה עצמה, ולא מז"א בעלה, בעת ב' מאורות הגדולים. משא"כ שאר הקווים היא מקבלת מז"א בעלה ולא מבינה. ונמצא, שבקו שמאל של הנוקבא לא נעשה שום שינוי בעוברו מהבינה אל הנוקבא, משא"כ שאר הקווים משתנים בהעברתם לז"א, שדרכו בחסדים מכוסים, שנוקבא מוכרחה לקבל ממנו.
כל אלו שירות ותשבחות שבני קורח היו אומרים, כולם אינם חדשים, אלא חידשו שירות ותשבחות ישנות, שכבר היו מקודם לכן, כי שירת בני קורח הוא התפשטות הקו שמאל בנוקבא, אשר אין בו שום שינוי מסדר הארתו בבינה, אלא רק התחדשות שירת הבינה במקום הנוקבא. ע"כ נבחנת שירתם כשירה ישנה המחודשת. משא"כ שאר הקווים, הגם שנמשכים ג"כ מבינה, מ"מ יש בהם שינויים מפאת העברתם בז"א. ושכתוב, וכן כל אלו שירות ותשבחות שאמר דוד, וכל אלו שהיו עימו, ששמותיהם נזכרים בראשי המזמורים שבתהילים, כולם היו בסוד העליון, בינה, בסוד החכמה, אין הכוונה שרק שירת בני קורח מבינה ולא שירת דוד ושאר הזקנים שעימו, אלא כל אלו שירות ותשבחות הם מבינה. אלא שהם רק בסוד עליון, בסוד הבינה, אבל אינם שירת הבינה ממש, כי משתנים בעוברם בז"א. אבל שירת בני קורח לא משתנה כלום.
רנד) עשה הקב"ה את עולם התחתון, הנוקבא, כעין עולם העליון, בינה, להיותו מקבל ממנו. וכל אלו הדברים שסידרו דוד ושלמה בנו, וכל אלו נביאי אמת, כולם סידרו בעולם התחתון, כעין של מעלה, בבינה.
רנה) כמו שיש משמרות בארץ, שי"ב שעות הלילה מתחלקות על ג' פעמים ארבע, יש ג"כ ברקיע, שג' כיתות מלאכים מזמרים בהם לריבונם, ואומרים בהם שירה תמיד. וכולם עומדים אלו מעל אלו, לפי סדר מדרגתם, כמ"ש, גבוה מעל גבוה שומר עליהם. וכולם הם במערכות של שירים ותשבחות. שכל כיתה משוררת לפי מדרגתה.
רנו) עלָמות שיר. כמ"ש, שישים המה מְלָכות ושמונים פילגשים ועלָמות אין מספר.
מִספר, המוחין דהארת חכמה, כמ"ש, השמים מסַפרים. ומוחין דחסדים נבחנים לבלי מספר, ע"כ כתוב, ועלָמות אין מספר, כי השֵם עלָמות, מורה מלשון העלם, שהמוחין הם חסדים מכוסים ואין בהם הארת החכמה. ולכן כתוב בהם, אין מספר, להורות על מוחין דאור החסדים שבהם. וכן, עלָמות שיר, מורה על מוחין של אור החסדים שבהם.
רנז) וכולם, שורות שורות מסתדרים במערכות אלה לעומת אלה, לזמר ולשבח לריבונם. ואלה הם עלָמות שיר, ומשום שיש עלָמות שאינם מזמרים כמו אלה, לכן נקראים אלה, עלָמות שיר. כי שירה וזימרה נוהגות בעיקר במדרגות הנמשכות מהארת חכמה מקו שמאל. אמנם אין הארת חכמה מאירה בלי התלבשות בחסדים. ומשום זה נוהגת שירה גם באור החסדים, הנכללים מהארת חכמה. ולפיכך יש ב' מיני עלָמות, שהם אור החסדים:
א. הנכללות מחכמה, והן העלָמות שיר של בני קורח.
ב. שאינן נכללות בחכמה, ובהן אינה נוהגת שירה, ונקראות עלָמות סתם.