רפו) הנגלו לך שערי מוות ושערי צלמות תִּרְאֶה. זה אמר הקב"ה לאיוב, כשהיה מצער את עצמו על דיניו של הקב"ה. איוב אמר, הן יקטלֵני לו אייחל. שאמר ג"כ, אם יקטול אותו, לא ייחל לו.
רפז) אמר לו הקב"ה, והאם אני הורג בני אדם, כמ"ש, הנגלו לך שערי מוות ושערי צלמוות תראה, כמה שערים הם פתוחים באותו הצד, שאפשר להינצל מהמוות על ידיהם, ומ"מ המוות שולט עליהם? אלא כולם סתומים מבני אדם, ואינם יודעים משערים אלו. ולעתיד לבוא, כשיקויים הכתוב, ומָלאה הארץ דעה, ואמר באמת, בילַע המוות לנצח. ונמצא שהם מתים מחמת שאינם יודעים להיזהר, ולא שהקב"ה הורג אותם.
רפח) ושערי צלמוות תראה. מוות וצלמוות כאחד הם, זכר ונקבה בזיווג כאחד. מוות הוא מלאך המוות, הנחש, נקבה. צלמוות אותיות צל מוות, מי שרוכב על המוות, ס"מ הרוכב על הנחש, הוא הצל שלו ותוקף שלו, להזדווג ביחד בקשר אחד, והם אחד.
רפט) וכל המדרגות יוצאות מהם ומתקשרות בזו"ן דקליפה הללו, הן השערים שלהם, כמו למעלה בקדושה, כמ"ש, שׂאוּ שערים ראשיכם. שאלו הם הנקראים נהרים ונחלים, יסודות דו"ק העולם, שהם זו"ן דקדושה. אף כאן, שערי מוות ושערי צלמוות מס"א, הם מדרגות שלהם השולטות בעולם. שערי מוות, ושערי צלמוות, זה נקבה, וזה זכר, ושניהם דבוקים זה בזה כאחד.
רצ) וע"כ על מה שאמר איוב, כָּלָה ענן וילך, כן יורד שְאוֹל לא יעלה, אמר לו הקב"ה, הנִגלו לך שערי מוות, לדעת שכולם הם ברשותי, וכולם עתידים להתבלע מן העולם, שכתוב, בילע המוות לנצח.