שב) כל אלו המקראות ללמד חכמה באות. דברים העליונים יש מהם, שתלויים במעשים, כמו תפילין וציצית, ומהם בדיבורים, כמו קריאת שמע ותפילה, ומהם בכוונת הלב, כמו אהבה ויראה. ומי שרוצה להמשיך ברכות, הוא ע"י תפילה בדיבור ובכוונה, ומהם שאינם נמשכים ע"י תפילה אלא שתלויים במעשים.
שג) יעקב השלם, כל מה שעשה בחכמה עשה. כתוב, ויצג את המקלות אשר פיצל בָּרְהָטִים, הכל עשה בחכמה להמשיך ברכות ממקור כל, לכל מדרגות העליונות שהם חלקו וגורלו.
שד) מקלות הם מדרגות הדין, הנכללים מעוביות המלכות. אשר פיצל, שהעביר מהם הדין, ע"י שהמשיך עליהם קומת חסדים. בָרְהָטִים, הוא כמ"ש, מלך אסור בָרְהָטִים. כי ממלך העליון, בינה, באות הברכות לכל העולמות. כי הרְהָטִים הם הכלים דקו השמאל שבבינה, שבסיבת היחוד דקו אמצעי אינם מאירים אלא ממטה למעלה. וזה מלך אסור בָרְהָטִים, כי הבינה, שנקרא מלך עליון, אסור בָרְהָטִים הללו, שלא יתפשט משם ולמטה. וזה נעשה מסיבה שיעקב הציג המקלות, שעליהם יצא קו אמצעי בתוך הרְהָטִים, ואינם יכולים עוד להאיר ממעלה למטה.
שה) מלך אסוּר בָרְהָטִים, ז"א, אסור ומקושר בָרְהָטִים העליונים, שהם הכלים דקו שמאל שבבינה, שמהם מושקים הכל ממלך העליון. שמלך, ז"א, אסור, שאינו מאיר ממעלה למטה, מסיבת הרְהָטִים, שהם הכלים דבינה שבו.
בָרְהָטִים בשְׁקָתות המים, הם הנחלים הנמשכים ומתקבצים בנוקבא דז"א, אשר רְהָטִים דבינה נמשכים אליה, ונעשו בה שְׁקָתות המים.
אשר תבואנה הצאן לשתות, ששם מתקבצים המים, בהנוקבא, כולם, כל דרי בי"ע, באים לשתות ממנו.
שו) וַיֵחַמְנה. בשעה שרוח צפון, הארת השמאל, חכמה בלי חסדים, נושב על הנוקבא, המים, השפע, נקפאים ואינם נוזלים לחוץ, לג' עולמות בי"ע. וכאשר נתעורר רוח דרום, הארת הימין, חסדים, המים מתחממים, והקיפאון שלהם נעבר, ונמשכים לעולמות. אז שותים כולם, כי חמימות הדרום פותחים קיפאון המים, וכולם מתחממים ושמחים לשתות, מתוך שנעבר מהם אותה הקרירות מצפון, שהיה להם מקודם לכן. וע"כ כתוב, וַיֵחַמְנָה. כתוב, וַיֵחַמְנָה, ולא, ויֶחֶמוּ, כי למרות שצאן, לשון זכר, אבל משום שבאים לשתות, ממדרגות הנוקבא, נבחנים כולם לנקבות כמוה.