שעה) ולבן הלך לגזוז את צאנו ותגנוב רחל את הַתְּרָפִים אשר לאביה. הַתְּרָפִים, עבודה זרה היו. נקראו תרפים לביזיון, מלשון בית התורפה. היו עבודה זרה, כי כתוב, למה גנבת את אלקָיי. וכתוב, עִם אשר תמצא את אלקיך. ולבן מכשף דכל מכשפי העולם היה, ובאלו התרפים היה יודע, כל מה שהיה צריך לדעת.
שעו) בקסמים נעשו התרפים. בנחש נעשו. נעשו בשעות ידועות, ונקראים תרפים, כי דופקים עליהם בשעה זו, ומרפים ידם מהם בשעה זו. ועל החיוב להרפות בשעות ידועות, נקראים תרפים.
שעז) האומן כשעושה אותו, מי שיודע הרגעים והשעות, מתי לפעול ומתי להרפות הידיים. עומד עליו, ואומר, עתה הַרְפֵּה. ועתה עֲשֵה. ולא תמצא עוד פעולה שצריכים בשעה ידועה להרפות ידיים ממנה, חוץ מתרפים. והוא מדבר תמיד ונותן עצות רעות להזיק נפשו של אדם.
שעח) ורחל יראה, שלא יתנו התְרָפִים עצה להרע ליעקב. ומשום ביזיון עבודה זרה, נתנה אותם תחתיה, עד שלא יכלו לדבר, כי כשמתקנים אותם לדַבֵּר מטאטאים ומרביצים לפניו, שצריכים לכבדם. ותשב עליהם, שביזתה אותם, ולא יכלו לדבר. התרפים היו זכר ונקבה. ועבודות רבות עבדו להם, עד שהתחילו לדבר. משום שלא היו התרפים, נעצר לבן ג' ימים, שלא היה יודע שברח יעקב, שכתוב, ויוגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב.
שעט) הכין עצמו בב' דברים: נאזר בכל הכשפים שהיה לו, ונאזר בכלי זיין, כדי לאבד את יעקב מהעולם, כמ"ש, ארמי אובד אבי. כיוון שראה הקב"ה, שרוצה לאבד את יעקב, כתוב, הישמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע. וכתוב, יש לאל ידי לעשות עימכם רע. בטח כל כך בהכשפים שבידו.
שפ) לבן הלך ביום אחד דרך שבעה ימים שהלך יעקב, כדי לעקור אותו מהעולם: א' משום שהלך ממנו, וב' על התְרָפִים שגנבו ממנו. ואעפ"י שרחל עשתה זה, כדי לעקור את אביה מעבודה זרה, מכל מקום נענשה, שלא גידלה את בנימין, ולא הייתה עימו אפילו שעה אחת בעולם, משום הצער של אביה, ואעפ"י שנתכוונה לטוב.
שפא) כל התוכחה שהייתה ליעקב עם לבן, החזירה את לבן בתשובה, להודות להקב"ה, כמ"ש, ראה אלקים עֵד ביני וביניך, שהזכיר השם אלקים. כתוב, אלקי אברהם ואלקי נחור ישפטו בינינו, שחזר אותו רשע לסורו. כיוון שאמר אלקי אברהם, שהוא קדוש, חזר והזכיר אלקי נחור, שהוא עבודה זרה.
שפב) וישבע יעקב בפחד אביו יצחק. מה הטעם שנשבע בפחד יצחק, ולא באלקי אברהם? שלא רצה להכביד על הימין, אברהם. להמשיך אותו בשביל לבן. ולפיכך לא נשבע באלקי אברהם, הימין. אדם אינו צריך להישבע במקום העליון על כל, אע"פ שנשבע באמת. לא נשבע באלקי אברהם, משום שהוא החסד, העליון מז"ס חג"ת נהי"מ. ואין אדם צריך להישבע במקום גבוה כל כך.
שפג) ודאי שלקיום כראוי נשבע יעקב כך, שנתכוון בפחד אביו יצחק, כדי לתת יותר חיזוק לשבועתו, שכן צריך להיות. ויעקב הסתכל בדבר, אמר, הרי לבן כבר אמר אלקי אברהם, ועזב את אבי יצחק, אף אשלים את הכל, מיד, וישבע יעקב בפחד אביו יצחק. פירוש אחר, להיכלל בדין כדי לעמוד בפני לבן.