ואֶעֱשְׂךָ לגוי גדול

מא) יש שבע ברכות. ואֶעֱשְׂךָ לגוי גדול, אחת. וַאֲבָרֶכְךָ, שתיים. וַאֲגַדְלָה שמך, שלוש. וֶהְיֵה ברכה, ארבע. וַאֲבָרְכָה מברכֶיךָ, חמש. ומקלֶלְךָ אָאוֹר, שש. ונברכו בך, כל משפחות האדמה, שבע. ואחר שנתברך בשבע ברכות הללו, כתוב, וילך אברם כאשר דיבר אליו ה', שהלך לרדת לעוה"ז כמו שנצטווה. כי אברהם הוא הנשמה. ואחר שהנשמה נתברכה בשבע ברכות, יורדת לעוה"ז להתלבש בגוף.

מב) מיד, וילך איתו לוט. זהו הנחש שנתקלל והעולם נתקלל בסיבתו. ע"כ מכנה הכתוב לנחש בשם לוט, כי לוט, קללה בלשון ארמית. והוא שנתקלל והביא קללה לעולם. והוא מתלווה אל הנשמה בעוה"ז. שהנחש עומד לַפתַח לשטות הגוף, כמ"ש, לַפתַח חטאת רובץ. וע"כ לא תפעל הנשמה העבודה שנצטווית, עד שיעברו עליה י"ג שנים בעוה"ז. כי מי"ב שנים ומעלה, הנשמה מתעוררת לעבוד העבודה שנצטווית. כמ"ש, ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן. שבעים במספר קטן הוא שבע. שבע וחמש הם י"ב שנה. ואז יוצאת הנשמה מחרן, מקליפות, ומתעוררת ללכת בעבודת השם.

מג) ואחר י"ב שנה, תראה הנשמה בעוה"ז, שהיא באה מחמש שנים, שהם חמש מאות פרסאות של עה"ח, שאז ניכרת שהיא תולדה דז"א, הנקרא עה"ח, ומהלכו ת"ק (500) פרסאות. ושבעים שנה זהו אותו אילן ממש, השביעי במדרגות, הנוקבא, ספירה שביעית מז"ס חג"ת נהי"מ. ואז ניכרת הנשמה, שהיא תולדה דז"א ונוקבא.

מד) אז יוצאת הנשמה מאותה הזוהמה של הנחש, ונכנסת בעבודה הקדושה. וכמ"ש, בצאתו מחרן, מאותו חרון אף ומתוקפו של השטן, שעד עתה היה משטה את הגוף והיה שולט עליו.

מה) באילן שולט העורלה שלוש שנים, שהם נקראים שנות עורלה. ובבן אדם, שלוש עשרה שנה נקראים בו שנות עורלה. כיוון שאלו השנים עוברות על הגוף, והנשמה מתעוררת לעבוד עבודה הקדושה, היא פוקדת את הגוף, ומעוררת בו רצון טוב, להכניע את הנחש הזה. ואז לא יוכל הנחש לשלוט עליו, כמו שהיה מקודם לכן.

מו) וייקח אברם את שריי אשתו ואת לוט בן אחיו. שריי אשתו זה הגוף, שהוא כלפי הנשמה, כערך הנקבה כלפי הזכר. לוט בן אחיו זהו הנחש, שאינו סר כל כך מהגוף גם לאחר י"ג שנה, משום שגם דבקות הגוף לא תסור כל כך ממנו. אבל התעוררותה של הנשמה מכה אותו תמיד, ומתרה בו ומוכיח אותו, ומכניעו בעל כורחו, ואינו יכול למשול.

מז) ואת כל רכושם אשר רכשו. אלו הם מעשים הטובים, שאדם עושה בעוה"ז בכוח התעוררות הנשמה.

ואת הנפש אשר עשו בחרן. אותה הנפש, שהייתה בתחילה בדבקות ובהתחברות של העורלה עם הגוף, ואח"כ תיקנה אותה הנשמה. נפש המתאווה, שיש לה קירבה חזקה אל תאוות הגוף והקליפות. מי"ג שנה ולמעלה, שהנשמה מתעוררת לתקן את הגוף, שניהם, הנשמה עם הגוף, מתקנים אותה הנפש, שנשתתפה בתוקף הדינים של הנחש ובתאוותו הרעה. כמ"ש, ואת הנפש אשר עשו בחרן. עשו, לשון רבים, משום שסובב על הנשמה ועל הגוף, ששניהם מתקנים את הנפש. הנשמה, ע"י התעוררותה שמעוררת את הגוף, והגוף, ע"י מעשיו הטובים.

מח) ועכ"ז מתקיפה הנשמה על אותו הנחש, לשבור אותו בתוקף השעבוד של תשובה. כמ"ש, ויעבור אברם עד מקום שכם. שכם מקום משכנה של השכינה. משום שכבר נשבר לגמרי תוקפו של הנחש ע"י הנשמה.