קנא) וזו היא נפש, אשר בעת שהשתוקקות שלה עולה, היא להקב"ה, ואינה מתדבקת במיני אורות אחרים, והיא הולכת אחר מינה הקדוש, במקום שיצאה משם, שהוא הנוקבא, שהנפש יוצאת ונמשכת ממנה. ומשום זה כתוב, נפשי איוויתיךָ בלילה, כדי לרדוף אחריך, להידבק בך, ולא להתפתות אחר מין אחר זר.
קנב) נפשי, זו היא השולטת בלילה. ולרדוף אחר המדרגה שלה, הנוקבא דז"א, להידבק בה. כמ"ש, נפשי איוויתיךָ בלילה, הנפש השולטת בלילה, שאז עולה ומתראה אל פני המלך. ורוח שולט ביום, כמ"ש, אף רוחי בְּקְרְבִּי אֲשַחֲרֶךָ.
כלומר, נ"ר נמשכים מזו"ן. הרוח מז"א, חסדים. הנפש מהנוקבא. וכמו שז"א שולט ביום, כן הרוח שולט ביום. וכמו שהנוקבא שולטת בלילה, כמ"ש, ותָקָם בעוד לילה, כן הנפש שולטת בלילה. להיותה דומה אל הנוקבא, שבה נוהג ראייה. אבל שאר המדרגות, רוח ונשמה, הנמשכים מז"א ובינה, אינם עולים להיראות לפני המלך, כי בהם אינה נוהגת ראייה.
קנג) נ"ר הם לא ב' מדרגות נפרדות זו מזו, אלא מדרגה אחת הם, והם שניים בחיבור יחד. ואחת עליונה, השולטת עליהם ומתדבקת בהם, והם בה, ונקראת נשמה.
קנד) וכל המדרגות עולות בסוד החכמה. כי כשהמדרגות מסתכלות זו בזו, מסתכל אז האדם בחכמה העליונה. ונשמה הזו נכנסת בנ"ר, והם מתדבקים בה. וכאשר שולטת הנשמה, נקרא אז האדם קדוש, שלם מכל, והוא ברצון אחד אל הקב"ה.
קנה) נפש היא התעוררות תחתונה מהאורות נר"ן. וזו סמוכה לגוף, ומזינה אותו, והגוף אוחז בה, והיא נאחזת בגוף. לאח"כ הנפש מתתקנת ע"י מעש"ט שעושה האדם, ונעשית כיסא, שישרה עליה הרוח, בכוח התעוררות של הנפש הנאחזת בגוף. כמ"ש, עד יֵעָרֶה עלינו רוח ממרום.
קנו) לאחר שכבר נתקנו שניהם, הנפש והרוח, הם עתידים לקבל נשמה. כי הרוח נעשה כיסא אל הנשמה שתשרה עליו. ונשמה זו היא עליונה על כולם וסתומה, בלתי מושגת, נסתרת מכל נסתר.
קנז) נמצא, שיש כיסא לכיסא, כי הנפש היא כיסא לרוח, שהוא ג"כ כיסא. וכיסא אל העליון עליהם, כי הרוח הוא כיסא אל הנשמה, שהיא עליונה עליהם. וכשתסתכל במדרגות, תמצא, איך אור החכמה נמשך ע"י נר"ן הללו. והכל הוא חכמה להשיג בדרך הזה דברים סתומים.
קנח) נפש היא התעוררות תחתונה הנדבקת בגוף. כעין אור הנר, שאור התחתון שבו, שהוא שחור, נדבק בפתילה, ואינו נפרד ממנו, ואינו מתתקן אלא בו. וכשאור השחור מתתקן ונאחז בפתילה, הוא נעשה כיסא לאור הלבן העליון שעליו, כי הוא שורה על אור השחור. ואור הלבן הזה הוא כנגד אור הרוח.
קנט) לאחר ששניהם מתתקנים, אור השחור ואור הלבן שעליו, נעשה אור הלבן כיסא לאור סתום, שאינו נראה ולא נודע מה ששורה על אור הלבן. והוא כנגד אור הנשמה. ואז הוא אור שלם. באופן שיש באור הנר ג' אורות זה על זה:
א. אור שחור הדבק בפתילה, שהוא למטה מכולם,
ב. אור הלבן, השורה על אור השחור,
ג. אור סתום לא נודע, השורה על אור הלבן.
וכן הוא האדם השלם בכל, שיש לו ג"כ ג' אורות זה על זה, כנ"ל באור הנר, שהם נר"ן. ואז נקרא האדם בשם קדוש. כמ"ש, לקדוֹשים אשר בארץ הֵמָה.
קס) בשעה שאברהם בא לארץ נראה לו הקב"ה, כמ"ש, וייבֶן שָׁם מזבח לה' הנראה אליו. השיג שם אור הנפש, בנה מזבח למדרגה זו. לאחר זה כתוב, הָלוך ונָסוע הנגבה, שהשיג בזה אור הרוח. ואח"כ, שעלה להידבק תוך אור הנשמה, בינה, העולם הנסתר, כתוב, וייבֶן שָׁם מזבח. ולא כתוב, לה' הנראה אליו. אשר זה הוא נשמה, שהיא סתומה מכל סתום. וע"כ לא כתוב בה, לה' הנראה אליו, כמו שכתוב באור הנפש.
קסא) לאח"כ ידע אברהם שהוא צריך להיצרף ולהתעטר עוד במדרגות. מיד, וירד אברם מצריימה, וניצל משם ולא נתפתה תוך אותם האורות שלהם, ונצרַף ושב למקומו. כיוון שירד למצרים ונצרַף שם, מיד, וַיַעַל אברם ממצרים הנגבה, עלה ודאי. כלומר, שהיה לו עלייה במדרגה. כי זכה לאור החיה, חכמה דימין. ושב למקומו, לא"י. ונתדבק באמונה העליונה, שכתוב הנגבה, שפירושו, חכמה דימין, חסד שעולה לעת גדלות ונעשה חכמה. אמנם יש גם במדרגה זו חמש מדרגות נרנח"י. ועתה זכה למדרגות הראשונות שבה.
קסב) מכאן ואילך ידע אברהם חכמה עליונה ונתדבק בהקב"ה, ונעשה ימינו של העולם. לכן כתוב, ואברם כבד מאוד במִקְנֶה בכסף וזהב. כבד מאוד, מצד מזרח, ת"ת. במִקְנֶה, מצד מערב, מלכות. בכסף, מצד דרום, חכמה. בזהב, מצד צפון, בינה.
קסג) באו כל החברים ונשקו ידיו של רבי שמעון, בכו, אוי, כאשר תסתלק מהעולם, מי יאיר אור התורה. אשרי חלקם של החברים, ששמעו דברי תורה הללו מפיך.