וה' אמר אל אברם, אחרי היפרד לוט

קפ) אוי למי שמסתיר עצמו מלפני הקב"ה, שכתוב בו, הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא, נאום ה'. ולמה יונה בא לברוח מלפני הקב"ה, כמ"ש, ויקם יונה לברוח תרשישה מלפני ה'?

קפא) אלא כתוב, יונתי בְּחַגְוֵי הסלע בסתר המדרגה. יונתי, היא כנסת ישראל, השכינה. בחַגְוֵי הסלע, היא ירושלים, הגבוהה מכל העולם. מה סלע הוא גבוה וחזק מכל, אף ירושלים היא גבוהה וחזקה מכל. בסתר המדרגה זהו המקום שנקרא בית קודש הקודשים, שהוא הלב של כל העולם.

קפב) כתוב על קודש הקודשים, שהוא בסתר המדרגה, משום שהשכינה הייתה מסתירה עצמה שם, כאישה שהיא צנועה לבעלה, ואינה יוצאת מביתה לחוץ. כמ"ש, אשתך כגפן פורייה ביַרְכתֵי ביתך. כך כנסת ישראל אינה שורה מחוץ למקומה, בסתר המדרגה, אלא בזמן הגלות, שהיא בתוך הגלות, ע"כ שאר האומות יש להם טובה ושלווה יותר מישראל.

ביהמ"ק הוא הנוקבא. כמ"ש, והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש ובין קודש הקודשים. כי הפרוכת היא הפרסא שבמקום החזה, המבדילה בין מחזה ולמטה, ששם החסדים מגולים בהארת חכמה, שהוא הקודש. ובין מחזה ולמעלה, ששם החסדים מכוסים ונעלמים מהארת חכמה, שהוא קודש הקודשים. וע"כ נקרא קודש הקודשים בשם סתר המדרגה, כי החכמה מסתתרת שם ואינה מתגלה. ומקום הזיווג במחזה ולמעלה במקום קודש הקודשים, שהשכינה הייתה מסתירה עצמה שם, כאישה שהיא צנועה לבעלה, ואינה יוצאת מביתה לחוץ, כי שם פני אדם.

קפג) כשישראל שרויים בארץ הקדושה, הכל מתוקן כראוי, והכיסא, הנוקבא, שלם עליהם. שכיסא היה שלם לישראל העליון, עבדו עבודת ה', שהעלו מ"ן, ובקעו אווירים של העולם, והעבודה עלתה למעלה למקומה לזו"ן, וגרמו להם זיווג. כי הארץ מתוקנת לעבודה רק לישראל. וע"כ שאר האומות היו מתרחקים מהארץ, שלא היו שולטים בה כמו עתה, כי לא היו ניזונים אלא מתמצית השפע, שהמשיכו ישראל ע"י עבודתם, והשלים גם את אוה"ע. אבל עיקר השפע הגיע לישראל, והאומות קיבלו רק תמצית מהשפע. לפיכך הייתה הממשלה לישראל.

קפד) הלוא כמה מלכי האומות היו שולטים גם בזמן שהיה ביהמ"ק קיים בעולם? בבית ראשון, טרם שטימאו ישראל את הארץ, לא היו שולטים שאר האומות כל כך, אלא שניזונו מתמצית, ומתמצית הזה הייתה שליטתם אז, וע"כ לא הייתה שליטתם חזקה כל כך.

כיוון שחטאו ישראל וטימאו את הארץ, אז, כביכול, דחו את השכינה ממקומה, והתקרבה למקום אחר, ואז שלטו שאר האומות, כי ניתן להם רשות לשלוט.

קפה) הקב"ה בלבדו שולט על א"י. ובשעה שחטאו ישראל, והיו מקטרים בתוך הארץ לאלקים אחרים, נדחתה, כביכול, השכינה ממקומה. כי היו מושכים ומקטרים לאלקים אחרים שיתקשרו בשכינה, ואז ניתן להם השליטה. הקטורת עושה קשר להתקשר. וע"כ ינקו מהשכינה וקיבלו ממנה השליטה, ואז שלטו שאר האומות, ונתבטלו הנביאים. וכל אלו מדרגות העליונות לא שלטו בהארץ.

קפו) ולא הוסרה השליטה משאר האומות, משום שמשכו אצלם את שפע השכינה. וע"כ בבית שני לא הוסרה השליטה משאר האומות. ומכש"כ בזמן הגלות, ששפע השכינה היא בשאר האומות, במקום ששאר הממונים שולטים. וע"כ יונקים כולם מהשכינה, שהתקרבה אֲליהם.

קפז) וע"כ, בשעה שישראל היו שרויים בארץ, ועבדו עבודת ה', השכינה הייתה צנועה ביניהם, ולא יצאה מהבית לחוץ בגלוי. ומשום זה כל הנביאים, שהיו אז באותו זמן, בזמן שביהמ"ק היה קיים, לא קיבלו נבואה מחוץ למקומה, מחוץ לא"י. ומשום זה ברח יונה לחוץ מארץ הקדושה, כדי שהנבואה לא תתגלה עליו, ולא יהיה מחויב ללכת בשליחותו של הקב"ה.

קפח) הלוא נִגלה השכינה ליחזקאל בבבל, שהוא חוץ לארץ? אלא היה אז, מה שלא היה מקודם לכן, מיום שנבנה ביהמ"ק, ואותה הנבואה לשעה הייתה. כדי לנחם את ישראל. וכתוב, היׂה היה דְבַר ה' אל יחזקאל על נהר כְּבָר. נהר שכְּבָר היה מיום שנברא העולם, והשכינה הייתה נגלה עליו תמיד, מטרם שנבנה ביהמ"ק, שכתוב, ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, ומשם יפרד, והיה לארבעה ראשים. ונהר זה, כְּבָר, הוא אחד מד' נהרות הללו. הגן, השכינה, שממנה נמשך הנהר היוצא מעדן, חכמה, ונעשה לד' נהרות. ע"כ הייתה נגלה על ד' נהרות הללו מטרם שנבנה ביהמ"ק.

קצ) ושם נגלה השכינה לצורך השעה, שהיו ישראל צריכים אותה, כדי לנחמם מצער של חורבן ביהמ"ק, אבל בזמן אחר לא נגלה השכינה בחוץ לארץ. ומשום זה, ברח יונה, כדי שלא תשרה עליו השכינה, ולא תתגלה עליו, וע"כ הלך מארץ הקדושה וברח. וכתוב, כי ידעו האנשים, כי מלפני ה' הוא בורח.

קצא) כמו שהשכינה אינה מתגלה אלא במקום הראוי לה, כן אינה נראית ואינה מתגלה אלא לאיש הראוי לה. שהרי מיום שעלה ברצונו של לוט להתהפך בחטאו, נסתלק רוח הקודש מאברהם, וכשלוט נפרד ממנו, מיד שָׁרה רוח הקודש על אברהם. כמ"ש, וה' אמר אל אברם, אחרי היפרד לוט מעימו.

כי כל מדרגה נחלקת לפנימיות וחיצוניות, שבשורשו של התחלקות הזה עליית ה"ת לעיניים, ונעשה סיום חדש בסיום גו"ע, פרסא. ואח"פ יצאו לחוץ מהמדרגה. ולפיכך הכלים שלמעלה מפרסא שנשארו במדרגה, נקראים פנימיות, והכלים שיצאו למטה מפרסא, נקראים חיצוניות, או אחוריים. ואע"פ שבעת גדלות מוחזרים הכלים החיצוניים שלמטה מפרסא אל המדרגה, עכ"ז, כיוון שז"ת דאצילות, שהם זו"ן, אינם נשלמים אלא רק בדרך עלייה למקום שלמעלה מחזה, שהוא השלמת התחתון בעליון, ואינם נשלמים במקומם עצמם, במקום שמחזה ולמטה, ע"כ נבחנים תמיד הכלים בינה ותו"מ שמחזה ולמטה לחיצוניות, כי לא יוכלו להתברר ולהשתלם מטרם גמה"ת, כי אז יקבלו הזו"ן השלמה דמין הב'.

וזהו ההפרש מנשמת ישראל לאוה"ע. כי ישראל נמשכים מכלים דפנים, שראויים לקבל אורות שלמים גם מטרם גמה"ת. אבל אוה"ע נמשכים מכלים החיצוניים, שלא יוכלו לקבל שלמות מטרם גמה"ת. ועד"ז נחלקו העולמות לפנימיות וחיצוניות. וא"י הם כלים דפנים מבחינת העולם, וחוץ לארץ הם כלים של חיצוניות. וע"כ אין שלמות בחוץ לארץ מטרם גמה"ת. כי אז נאמר, והיה ה' למלך על כל הארץ. וכן, ומָלְאָה הארץ דעה את ה'. אבל מטרם גמה"ת, אין שלמות, אלא רק בכלים דפנים מהעולם בלבדם, שהם א"י.

והקב"ה בלבדו שולט על א"י. כי א"י, להיותה מכלים דפנים, קיבלה תיקון גם בזמן הזה, כמ"ש, ארץ אשר עיני ה' אלקיך בה. והשכינה מתגלה בה. משא"כ בחוץ לארץ, כי ניתנה לשליטת ע' (70) שרים, שגם הם בחינת חיצוניות מהקדושה, שנמשכים מכלים החיצוניים, שאין להם שום שלמות מטרם גמה"ת. ולפיכך עוד לא נתקיים, והיה ה' למלך על כל הארץ, אלא בא"י לבד.

ע"כ כתוב, כמו שהשכינה אינה מתגלה אלא במקום הראוי לה, בא"י, כן אינה נראית ואינה מתגלה אלא לאיש הראוי לה, שיהיה נשמר מלעורר הזיווג בחיצוניות הנוקבא, במקום שלמטה מחזה, כי אז הוא מפריד הנוקבא מז"א, והשפע הולכת לחוץ לארץ, אל ע' שרים של אוה"ע, שהם בעלי הכלים החיצוניים, המתאווים לאותו השפע. כי בשעה שחטאו ישראל, והיו מקטרים בתוך הארץ לאלקים אחרים, שעוררו זיווג בכלים החיצוניים של הנוקבא, והמשיכו השפע ממעלה למטה, שאז הולכת השפע לאלקים אחרים. ואז שלטו שאר האומות, כי השפע הגיע לע' שרים שלהם. וע"כ יונקים כולם מהשכינה, שהתקרבה אֲליהם, כי הכלים החיצוניים של השכינה קרובים לאוה"ע, כי רק הם מקבלים מהם.

קצב) כיוון שראה אברהם שלוט חזר לסורו, היה מפחד. אמר, משום התחברותי עם זה, איבדתי בשבילו חלק הקדוש שהקב"ה העטיר אותי. כיוון שלוט נפרד ממנו, אמר לו הקב"ה, שָׂא נא עיניך וראה, מן המקום אשר אתה שם צפונה ונגבה, וקדמה וימה. ומהו מן המקום אשר אתה שם? המקום שנתדבקת בו בתחילה ונתעטרת באמונה שלמה, שהוא צפונה ונגבה קדמה וימה. אלו הם המסעות שנסע בתחילה, שכתוב, וילך למסעיו, שהם נפש רוח נשמה וחיה. צפונה הוא בינה ונשמה. נגבה הוא חכמה וחיה. קדמה הוא ת"ת ורוח. ימה הוא מלכות ונפש. וכתוב, הָלוך ונָסוע הנגבה. אלו הן מדרגות העליונות, שנתעטר בהם באמונה שלמה בתחילה.

קצד) ואז נתבשר, שלא יסורו ממנו ומבניו לעולם. שכתוב, כי את כל הארץ אשר אתה רואה, לך אתננה ולזרעך. אשר אתה רואה, זהו מדרגה הראשונה שנתגלה לו, מדרגת הנפש, כמ"ש, לה' הנראה אליו. ומשום זה נאמר, אשר אתה רואה. משום שמדרגה זו הראשונה, שהיא הנוקבא, נכללת מכל המדרגות. וכל המדרגות נראות בה. ומשום זה נאמר, כי את כל הארץ אשר אתה רואה.