שמו) בכל הנשמות העתידות לבוא בעולם, כולן הן זיווגים זיווגים לפניו. שכל אחת מחולקת לזכר ונקבה. וכשבאים לעוה"ז, הקב"ה מזווג זיווגים, כמ"ש, בת פלוני לפלוני.
שמז) מה הוא הכוונה, במה שנאמר שהקב"ה אמר, בת פלוני לפלוני? הרי כתוב, אין כל חדש תחת השמש. אלא הכל כבר נעשה במעשה בראשית. והיתכן, שיהיו עניין הזיווגים דבר חדש בכל זיווג, שצריך להכריז בת פלוני לפלוני? אלא אין כל חדש תחת השמש, כתוב. משא"כ למעלה מהשמש יש חדש. ולמה הכריז כאן, לומר בת פלוני לפלוני, והרי נאמר, שבאותה שעה שהאדם נולד לעולם, מזדמנת לו בת זוגו?
שמח) אשריהם הצדיקים, שנשמותיהם מתעטרות לפני המלך הקדוש מטרם שבאות לעולם, להתלבש בגוף. באותה שעה שהקב"ה מוציא הנשמות לעולם, כל אלו הרוחות והנשמות כולם כלולים מזכר ונקבה, שמתחברים יחד.
שמט) ונמסרים בידי אותו הממונה, השליח, שהופקד על עיבור בני אדם, ושמו לַילה. ובשעה שיורדים לעולם ונמסרים בידיו של אותו הממונה, הם מתפרדים זה מזה. ולפעמים אחד מקדים את חברו, לרדת להתלבש בבני אדם.
שנ) וכשמגיע עת הזיווג שלהם, הקב"ה, המכיר את הזכרים והנקבות של אלו הרוחות והנשמות, הוא מחבר אותם כמו שהיו בתחילה, מטרם שבאו לעולם. ומכריז עליהם, בת פלוני לפלוני. וכשמתחברים, נעשו שניהם גוף אחד ונשמה אחת. והם ימין ושמאל כראוי. שהזכר הימין של הגוף והנשמה, והנקבה חלק השמאל מהם. ומשום זה אין כל חדש תחת השמש, שאע"פ שהקב"ה מכריז בת פלוני לפלוני, עכ"ז אין זה חידוש, אלא החזרה למה שהיו מקודם שבאו לעולם. וכיוון שאין זה ידוע אלא להקב"ה, ע"כ מכריז עליהם.
שנא) והרי לומדים, שאין מזווגים לאדם אלא לפי מעשיו ודרכיו? ודאי, אם מעשיו ישרים, הוא זוכה להתחבר לבת זוגו, כמו שהיו מחוברים לעת צאתם מהקב"ה, מטרם שנתלבשו בגוף.
שנב) מי שמעשיו ישרים, באיזה מקום יבקש את בת זוגו? כתוב, לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו, ויישא בת תלמיד חכם. כי התלמיד חכם, הפיקדון של ריבונו נפקד בידו, וודאי ימצא אצלו בת זוגו.
שנג) כל אלו הנשמות הבאות בגלגול הנשמות, ואין להם בת זוג, יכולים להקדים ברחמים את הזיווג שלהם, שיקדימו וייטלו בת זוגו של אדם אחר. וע"ז הֵעירו החברים ואמרו, אין נושאים נשים במועד, אבל מקדשים, שמא יקדימנו אחר ברחמים. ומדויק אמרו על אחר, כי אותו המגולגל שאין לו בת זוג, הוא משום שירד ונעשה לבחינת אחוריים, הנבחן בעצמו לבחינת נוקבא. וע"כ אין לו בת זוג. וע"כ נקרא המגולגל הזה בשם אחר, להורות שהוא בא מאחוריים. וע"כ נוהג בו, שייטול בת זוגו של חברו.
וע"כ קשים זיווגים לפני הקב"ה. כי לפי שזכר ונקבה המזדווגים, הם ב' חלקים של נשמה אחת. והיו מתחלקים כן עוד מטרם שבאו לעולם, א"כ למה אמרו שקשה זיווגו של אדם לפני הקב"ה? הרי אין כאן אלא חזרה על הנעשה מכבר? אבל לפי מה שנתבאר, שיש נשמות מגולגלות, שאין להם בת זוג, אשר מקדימים ונוטלים בת זוג של חברו ע"י רחמים. ואח"כ, אם חברו זוכה במעשיו, שיחזירו לו בת זוגו, צריך הקב"ה ליטול מזה ולתת לזה. וזהו קשה לפניו, לדחות אחד מפני חברו. ועל הכל ודאי, כי ישרים דרכי ה'. וכל מה שעושה הקב"ה, הוא טוב וישר.
שנד) אלו הבאים בגלגול הנשמות ואין להם בת זוג, מאיזה מקום לוקחים את בת זוגם? פרשה של בני בנימין מוכיח על הנשמות המגולגלות, שצריכים להקדים ברחמים וליטול מאחר את בת זוגם. וע"ז כתוב, שמא יקדימנו אחר ברחמים.
שנה) ודאי שקשים זיווגים לפני הקב"ה, כי צריך לקחת מזה ולתת לזה. אשרי חלקם של ישראל, שהתורה מלמדת אותם דרכיו של הקב"ה, וכל הנסתרות והגנוזות הצפונות לפניו.
שנו) תורת ה' תמימה, משום שהכל בה. אשרי חלקו מי שעוסק בתורה ואינו נפרד ממנה, כי כל מי שנפרד מתורה אפילו שעה אחת, הוא כמו שנפרד מחיי העולם. וכתוב, כי הוא חייךָ ואורך ימיךָ. וכתוב, אורך ימים, ושנות חיים ושלום, יוסיפו לָך.