לו) ויהי אחר הדברים האלה, ויאמר ליוסף, הנה אביך חולה. לא בא הכתוב להשמיענו מה שעשה יוסף, אלא מה שיהיה בסוף הגלות, שכל אלו יהיו לסוף המניין שנמנה, לסוף ששת אלפים שנה. והכתוב, ויאמר ליוסף, הנה אביך חולה, רוצה לומר, שיבוא משיח, יוסף, ויאמר לו, אביך שבשמים נחפז לקבל פניך הצופים על הקץ של המשיח. אביך חולה, פירושו דואג ונחפז, רוצה לומר, יהי רצון מן האלקים שבשמים, שיקבל את בניו, שפָרוּ ורַבּוּ בגלות, שנקראים אפרים, ושנשכחו עוונותיהם מכוח הגלות, שנקראים מנשה, שפירושו שִכחה, כי שכח הקב"ה את עוונותיהם באמת.
לז) יוסף ה' לי בן אחר, מפרש את השם הקדוש ביוסף, השם בן שלוש אותיות יה"ו. עד"ז כתוב, ויאמֶר ליוסף, הנה אביך, בעל עוה"ב, ז"א במוחין דבינה עילאה, שנקראת עוה"ב, שרוצה לעשות טוב לבניו, שיצאו מהגלות שלהם, ואם אתה לא תרצה באמיתיותך, שלא תמצא אותם זכאים לזה, הנה השם בן ארבע, הויה אחד, יתקן אותך, ויימצא שתשוב השכינה למקומה. שאם הבנים אינם כדאיים לגאולה מצד עצמם, יתקן אותם ז"א מצד העלאתם לעוה"ב, בינה, שע"י זה יתתקן הייחוד הויה אחד.
לח) האבות הם המרכבה של מעלה של השם הקדוש, כמ"ש, ויעל אלקים מעל אברהם, שהיה רוכב עליו. וכתוב, תיתן אמת ליעקב, חסד לאברהם. שיעקב מרכבה לת"ת, שנקרא אמת, ואברהם מרכבה לחסד. וע"כ ביארנו הכתוב, הנה אביך חולה, על ז"א. ושע"י הייחוד הויה אחד, יבוא המשיח.