קעז) אֵם הבנים שמֵחה הללויה. אֵם, בינה. שני בנים להקב"ה, בינה: זכר ונקבה. הזכר נתן ליעקב, כמ"ש, בני בכורי ישראל, וכתוב, ישראל אשר בך אתפאר. הבת נתן לאברהם, כמ"ש, וה' ברך את אברהם בכל. בת הייתה לאברהם ובכל שמה.
לבינה ב' בנים, ת"ת ומלכות, הנמשכים ממנה. הזכר, ת"ת, נתן ליעקב, כי יעקב מרכבה לספירת ת"ת. הבת, מלכות, נתן לאברהם, כי אברהם מרכבה לחסד דז"א, ואין הנוקבא מתוקנת אלא בחסד.
קעח) אמא, בינה, רובצת על זו"ן, שמניקה אותם. על זה כתוב, לא תיקח האם על הבנים. שלא ירבה אדם עוונות למטה, בעוה"ז, כי ע"י זה תסתלק האם, בינה, מעל הבנים, זו"ן. וכתוב, אימך היא לא תגלה ערוותה, שלא יגרם לה הסתלקות מעל הבנים.
קעט) וכשבני העולם עושים תשובה, ומרבים במעשים טובים לפני הקב"ה, ואמא, בינה, חוזרת ומכסה על הבנים, זו"ן. אז נקראת הבינה תשובה, כי שבה אל קיומה, שבה לכסות את הבנים, זו"ן, ומניקה אותם כבתחילה. ואז כתוב, אם הבנים שמחה. וע"כ לא נפטר האדם מפרייה ורבייה, עד שמוליד בן ובת, שהם כנגד זו"ן, בני הבינה.
קפ) כתוב, לחזות בנועם ה'. משמע, שהשתוקקותו של הצדיק הוא לראות נועם ה', המוחין הנעימים דז"א. מהכתוב משמע, שכל השתוקקות הצדיקים היא לחזות בנועם הויה, ז"א, ולא למעלה מזה. ואיך כתוב, אז תתענג על הויה, שמשמע, למעלה מדרגת ז"א? אלא הכל אחד. כי, נועם ה', שבא מא"א אל השמים, המוחין שז"א מקבל מלמעלה, והשתוקקות הצדיקים רק להשיג אלו המוחין דז"א, ולא למעלה מז"א, שאין שום השגה בג"ר. ומעל שמים חסדך, כתוב מעל, משום שבאים מלמעלה מז"א. וכן כתוב משום זה, אז תתענג על הויה. אמנם כבר הם מלובשים בז"א, וע"כ נקראים נועם ה'. אבל מטרם שהנועם הזה מתלבש בז"א, אין בו השגה כלל. אשרי חלקו מי שזכה לזה. ודאי מועטים המה.