קפז) לא הגלה הקב"ה את ישראל, אלא בזמן שלא היה נמצא ביניהם אמונה, שהיא השכינה. כי פגמו בריתם ונסתלקה מהם השכינה. כי כשנמנע מהם האמונה, גם למעלה נפרדה השכינה מז"א. כמ"ש, וכופר בריתכם את מוות. הרי ששמירת הברית מכפר על מוות, ומכ"ש, שהיה מכפר עליהם שלא יִגלו. אלא שפגמו בריתם ונסתלקה מהם השכינה.
קפח) כשהקב"ה יעורר את הימין שלו, יבולע המוות מן העולם, כמ"ש, בילע המוות לנצח. וימין הזה לא יתעורר, אלא כשישראל יתעוררו להידבק בימינו של הקב"ה, והוא תורה, כמ"ש, מימינו אש דת למו. בזמן ההוא כתוב, ימין ה' עושה חָיִל. וכתוב אחריו, לא אמות כי אחיה. הרי שהימין מבטל את המיתה.
קפט) צדיק ההוא שהקב"ה רוצה בו, כרוז קורא עליו שלושים יום בין הצדיקים שבגן עדן. כל הצדיקים שמחים, כל הצדיקים באים ומעטרים את מקומו של אותו צדיק, עד שיבוא להתיישב ביניהם.
קצ) ואם הוא רשע, קורא עליו כרוז בגיהינום, שלושים יום. וכל הרשעים, כולם עצובים, כולם פותחים ואומרים, אוֹי, כי דין חדש נתעורר עתה בשביל פלוני. כמה בעלי הדין מזדמנים לקראתו, להקדים לו לומר, אוֹי, אוֹי לרשע אוֹי לשכנו.