קצא) וכולם פותחים ואומרים, אוֹי לרשע רע, כי גמול ידיו ייעשה לו. גמול ידיו, הוא לכלול את מי שמזנה בידיו, להוציא ולהשחית זרעו לבטלה.
קצב) כל מי שמוציא זרעו לבטלה, נקרא רע, ואינו רואה פני השכינה. כמ"ש, לא יגוּרך רע. וכתוב, ויהי ער בכור יהודה רע. אף כאן, אוֹי לרשע רע, סובב על המוציא זרעו לבטלה. אוֹי לאותו רשע, שהוא רע, שעשה עצמו רע, כי גמול ידיו ייעשה לו. מי שמזנה בידיו להוציא ולהשחית זרעו לבטלה, ואותו מענישים בעולם האמת יותר מעל כל העבירות.
קצג) כתוב, אוֹי לרשע. כיוון שכתוב אוֹי לרשע, למה לו לומר עוד, רע, שהרי רשע פירושו רע? אלא העושה עצמו רע, שמוציא זרעו לבטלה. כולם עולים מגיהינום, וזה אינו עולה. ושאר הרשעים, שהרגו בני אדם, יהיו טובים ממנו, שהם יעלו והוא לא יעלה? כולם עולים והוא אינו עולה, כי הם הרגו אנשים אחרים, וזה הרג את בניו ממש, ושפך דם הרבה. בשאר רשעי עולם אינו כתוב, וירע בעיני ה'. וכאן כתוב, ויהי ער בכור יהודה רע, וירע בעיני ה' אשר עשה, משום שכתוב, ושיחֵת ארצה.
קצד) ואין לך עבירה בעולם, שלא תהיה עליה תשובה, חוץ מהמוציא זרעו לבטלה, ואין לך רשעים שלא יראו פני השכינה, במיתתם, חוץ מזה. שעליו כתוב, לא יגוּרך רע, כלל. אשריהם הצדיקים בעוה"ז ובעוה"ב. עליהם כתוב, ועמֵךְ כולם צדיקים לעולם יירשו אָרץ. לעולם יירשו ארץ, כמ"ש, אתהלך לפני ה' בארְצות החיים. בשכינה, שנקראת ארץ.