תיד) עִבדו את ה' ביראה, וגילו ברעדה. וכתוב, עִבדו את ה' בשמחה, בואו לפניו ברננה. כל אדם הבא לעבוד את הקב"ה, בבוקר ובערב צריך לעבוד את הקב"ה.
תטו) בבוקר, כשעולה האור, והתעוררות צד הימין התעוררה בעולם, חסד, אז צריך האדם להתקשר בימינו של הקב"ה, ולעבוד לפניו בעבודת תפילה, משום שהתפילה מביאה כוח ועוצמה למעלה, וממשיכה ברכות מעומק העליון, בינה, לכל העולמות העליונים. ומשם ממשיך ברכות לתחתונים. ונמצאים העליונים ותחתונים מתברכים בעבודת התפילה.
תטז) עבודת התפילה, שצריך האדם לעבוד לפני הקב"ה בשמחה וברננה, בחסד ובגבורה, כדי לכלול לכנסת ישראל, הנוקבא, ביניהם. ואח"כ לייחד הייחוד בז"א, שכתוב, דעו כי ה' הוא אלקים. זה הייחוד בעבודה.
תיז) ועכ"ז צריך האדם לעבוד לפני הקב"ה בשמחה, ולהראות שמחה בעבודתו. ואלו השתיים, שמחה ורננה, כנגד שתי תפילות, שני קרבנות ליום, שמחה בבוקר, ורננה בערב. וע"ז כתוב, את הכבש האחד תעשה בבוקר, ואת הכבש השני תעשה בין הערביים.
תיח) וע"כ תפילת ערבית היא רשות, כי בשעה שמחלקת טרף לכל הצבאות, ואין השעה אז להתברך, אלא לתת מזונות, ביום היא מתברכת משני צדדים חו"ג, בבוקר ובערב מתוך שמחה ורננה, ובלילה מחלקת הברכות לכל כראוי. כמ"ש, ותקם בעוד לילה ותיתן טרף לביתה.