תקסד) עשה ירח למועדים. עשה ירח, בשביל לקדש בו ראשי חדשים וראשי שנים. ולעולם אין הלבנה מאירה אלא משמש. וכשהשמש שולט, הלבנה אינה שולטת. כשנאסף השמש, אז שולטת הלבנה. ואין חשבון ללבנה, אלא כשנאסף השמש.
תקסה) שניהם עשה הקב"ה להאיר. כמ"ש, וייתן אותם אלקים ברקיע השמים, להאיר על הארץ. והיו לאותות, אלו הם השבתות. ולמועדים, הימים טובים. ולימים, ראשי חדשים. ולשנים, ראשי השנים. ושיהיו אוה"ע עושים חשבון לשמש, וישראל ללבנה.
תקסו) הִרבית הגוי, לו הִגדלת השִמחה. הרבית הגוי, אלו הם ישראל, שכתוב בהם, כי מי גוי גדול. וכתוב, גוי אחד בארץ. לו, בשבילו. הגדלת השמחה, הלבנה, שנתגדל אורה בשביל ישראל. אוה"ע מחשבים הזמנים לפי מהלך השמש, וישראל לפי מהלך הלבנה.
איזה מהם חשוב יותר, אם חשבון השמש או חשבון הלבנה? הלבנה למעלה, והשמש של אוה"ע מתחת לבנה, ואותו השמש מקבל אור מלבנה ומאיר. ישראל אחוזים בלבנה ונשתלשלו בשמש העליון, ונתאחדו במקום המאיר משמש העליון, ונתדבקו בו, כמ"ש, ואתם הדבקים בה' אלקיכם.
השמש רומז לז"א, והלבנה לנוקבא שלו. יש זמן שהנוקבא במדרגת השמש, אלא בשמאל ואחוריים. שאז ז"א מלביש ומקבל אורו מצד ימין דאמא, והנוקבא מלבישה ומקבלת אורה מצד שמאל דאמא, ולפיכך גם הנוקבא היא אז בבחינת שמש כמו ז"א, להיותה מקבלת מאותו המקום שמקבל ז"א. ואז היא במוחין דאחוריים, שאינם מאירים.
ואח"ז יורדת משם למטה מחזה דז"א ונעשית מקבלת מז"א, ואז נקראת לבנה. כמו לבנה המקבלת משמש, ובזה משיגה מוחין דג"ר. ובין אוה"ע, ובין ישראל, מקבלים מנוקבא דז"א. אלא אוה"ע, שמאל, מונים לשמש של הנוקבא, למוחין דאחוריים שלה, שאז הנוקבא כולה שמאל כראוי להם. וישראל מונים ללבנה, בעת שיורדת למחזה ולמטה דז"א, ומקבלת מהשמש, ז"א, שאז נקראת לבנה.
השמש של אוה"ע תחת הלבנה, באחוריים של הלבנה, הנוקבא, כי תחת פירושו אחוריים. כלומר, בזמן שמקבלת משמאל דאמא, שאז היא בבחינת שמש. ואותו השמש מקבל אור מלבנה ומאיר, כי בזמן שהיא באחוריים אינה מאירה. וא"כ איך הם יכולים להתקיים? אלא ע"י חטאים של ישראל, הם נאחזים ויונקים חלק ישראל מהלבנה, כמ"ש, לא נבנה צור אלא מחורבנה של ירושלים. ונמצא שאותו השמש, שאוה"ע יונקים ממנה, מקבלת אור מלבנה, כדי לקיים האומות. כי השמש שלהם שורפת ואין לו אור, אלא ממה שמקבל מלבנה, מחלקם של ישראל.
ישראל אחוזים בלבנה, בנוקבא, בעת שהיא למטה מחזה דז"א, ומקבלת ממנו, ונשתלשלו וירדו למטה מחזה דז"א, שהוא שמש העליון, ששם הלבנה, ונתאחדו במקום המאיר משמש העליון, ונתדבקו בו. ולא כאוה"ע, שנתאחדו בנוקבא, בעת שמאירה מצד שמאל דאמא. אלא ישראל מתדבקים בה בעת שמאירה משמש העליון, שהוא ז"א. כמ"ש, ואתם הדבקים בה' אלקיכם.