תרנב) ויעש את הים, עומד על שני עשר בקר. הים הזה מתתקן בי"ב בשני עולמות, בעולם העליון, בינה, ובעולם התחתון, הנוקבא. בי"ב למעלה, המרכבות הממונים למעלה, חו"ג תו"מ שלמעלה מחזה דז"א, שכל אחד כלול משלושה והם י"ב. והבינה רוכבת עליהם מלמעלה. וע"כ נקראים חו"ג תו"מ מרכבות. בי"ב למטה, י"ב השבטים, חו"ג נו"ה דנוקבא, שכל אחד כלול משלושה והם י"ב. והנוקבא, הת"ת שבה, רוכבת עליהם. כיוון שראה יעקב תיקון העליון, חג"ת, וראה השכינה עומדת לנגדו, המלכות, ד' רגלי הכיסא העליון, רצה להשלים התיקון, קרא אל י"ב בניו ואמר להם, היאספו, התקינו עצמכם להשלים האמונה, הנוקבא, שיתקנו את עצמם בתיקון של י"ב של הנוקבא, ותהיה הנוקבא בכל השלמות, כמו הנוקבא של מעלה, בינה, ויושלם התיקון.
תרנג) שלושה פונים צפונה ושלושה פונים ימה ושלושה פונים נגבה ושלושה פונים מזרחה והים עליהם. י"ב שבטים בד' דגלים בד' רוחות, ג' שבטים לכל צד לד' רוחות העולם. ג' שבטים לזרוע הימנית, חסד. ג' שבטים לזרוע השמאלית, גבורה. וג' שבטים לירך הימנית, נצח. ג' שבטים לירך השמאלית, הוד. גוף השכינה, הת"ת שלה, עליהם, כמ"ש, והים עליהם.
תרנד) מהו הטעם, שיש ג' שבטים לזרוע וכן ג' שבטים לכולם? יש ג' קשרים בזרוע הימנית שבגוף תחתון, ג' בשמאלית, ג' בירך הימנית, ג' בירך השמאלית, ונמצאים י"ב ומחוברים עם הגוף, כעין שלמעלה. י"ב שבטים, חו"ג נו"ה של הנוקבא, שבכל אחת ג' קשרים, והם י"ב. וגוף הנוקבא, ת"ת שלה, מחובר עימהם מלמעלה. כמ"ש, כל אלה שבטי ישראל שנים עשר, וזאת אשר דיבר להם אביהם. הנוקבא נקראת זאת, משום שבה נשלם החשבון. כמ"ש, והים עליהם מלמעלה, שהוא הנוקבא. הרי שי"ב השבטים מחוברים עם גוף הנוקבא, אשר עליהם.
תרנה) חג"ת נהי"מ דראש הנוקבא, הם שבעה עיני העדה, כמ"ש, שבעה עיני ה'. ולהיותם מוחין דחכמה מכונים עיניים. והם שבעים סנהדרין, שכל אחד מחג"ת נהי"מ האלו כלול מע"ס, והם ע'. השערות הנמשכות מן הראש הזה, הם כמ"ש, כל הפקודים למחנה יהודה מְאַת אלף ושמונים אלף וששת אלפים וארבע מאות לצבאותם. וכמ"ש, כל הפקודים למחנה ראובן, וכן לכולם, שכל המספרים האלו הם בחינות שערות של הנוקבא.
תרנו) במצרים, בשעת הסתלקותו של יעקב מן העולם, שהשלמות הייתה נמצאת באותה שעה, איפה היו כל אלו הפקודים של המחנות, בחינות שערותיה של הנוקבא? אם לא היו שם, הרי הנוקבא הייתה מחוסרת אז משלמותה, שהם השערות? ודאי ע' נפש היו, בביאתם למצרים, כנגד המוחין דע' סנהדרין. וכל אלו שהולידו בי"ז שנים, שיעקב חי בארץ מצרים, לא היה להם חשבון מחמת ריבויים, כמ"ש, ובני ישראל פרו וישרצו ויעצמו במאוד מאוד. והם היו בחינות שערות של הנוקבא. והם היו בשעת הסתלקות יעקב מן העולם. וע"כ לא היה חסר כלום מן השלמות, אשרי חלקו של יעקב השלם, שנשלם למעלה ולמטה.
תרנח) תיקון העליון שבבינה כולו אחד, לא היה בו פירוד, כמו בתיקון דתחתון, שבנוקבא. כמ"ש בנוקבא, ומשם ייפרד והיה לארבעה ראשים. כי בנוקבא יש פירוד. ואע"פ שיש בה פירוד, כשמסתכלים בדברים, הכל עולה לאחד, כי גם הפירוד שבה חוזר ומתתקן ע"י התיקון של י"ב, ואז גם היא כולה אחד. משא"כ הבינה, שלא היה בה פירוד מעולם, אינה צריכה לתיקון י"ב, שיתקן אותה.
תרנט) אבל תיקון של העליון, של היובל, בינה, עומד ג"כ על י"ב, כמו התחתון, הנוקבא. ואע"פ שהוא אחד, שלא היה בו פירוד מעולם, הנה אחד הזה משלים לכל צד, שהאחד שבספירות של צד ימין משלים לצד שמאל, והאחד שבספירות שבצד שמאל משלים לצד ימין. ונמצא, שאֵלו ו"ק עליונות חג"ת נה"י שבבינה, הם י"ב. כי כל אחד מחג"ת נה"י מַלווה לחברו מאורותיו, ונכלל מאורות חברו, ונמצאו שהם י"ב, וגוף של הבינה עליהם.
ועניין הלוואה פירושו, כי אחר שהימין, חסדים, נשלם מהתכללות החכמה שבשמאל, מחזיר לו הארתו, ונשאר באור חסדים. וכן השמאל מחזיר החסדים לימין אחר שנשלם על ידיהם, ונשאר בחכמה. ונמצא מה שנתנו זה לזה, אינו אלא הלוואה על מנת להחזיר. וע"כ כל עומד על י"ב, ואפילו הבינה. כי שש הספירות חג"ת נה"י שבה נכללים זה מזה, ויש חג"ת נה"י בצד ימין, וחג"ת נה"י מצד שמאל. ולא משום תיקון הפירוד כמו בנוקבא. הגוף הוא יעקב, ת"ת, ולא בינה, שהוא ראש ולא גוף. ואיך יתכן שהבינה, שהוא מעל י"ב, הוא גוף? אלא ראש וגוף עומדים ביחד, שנכללים זה מזה, וע"כ יש בחינת ת"ת גם בראש בבינה.
תרס) יש ג' קשרים שבזרוע הימנית, חסד חסדים, שכל הג' הם חסד. וג' קשרים שבזרוע השמאלית, גבורה גבורות, ג' גבורות. וג' קשרים בירך הימנית, נצח נצחים, ג' נצחים. וג' קשרים בירך השמאלית, הוד הודות. הרי ביחד י"ב, והגוף, ת"ת, עומד עליהם, הרי י"ג. כי בי"ג מידות מתבאר התורה, י"ג מידות של רחמים, הנמשכים מי"ג תי"ד דא"א. והכל אחד, שאין שָם פירוד. ונמשכים ממעלה למטה בייחוד, מי"ג תי"ד דא"א, ומשָם לי"ג דבינה, ומשָם לי"ג דז"א, עד אותו מקום העומד על פירוד, הנוקבא.
תרסא) ז' עיניים עליונות, ז"ס חג"ת נהי"ם דמוחין דחכמה. כמ"ש, עיני ה' המה משוטטים. הם זכרים, דז"א. כי מקום הזכר הוא. ושכתוב, ה' עיניו משוטטות, הם בתיקוני השכינה למטה, מקום הנוקבא. שבע העיניים העליונות, בין של הזכר ובין של הנוקבא, הן כנגד הכתוב, לך ה' הגדוּלה, חסד, והגבורה, והתפארת, והנצח, וההוד, כי כל, יסוד, בשמים וארץ. וכמ"ש, לך ה' הממלכה, מלכות, משלים לכל קצה מו"ק חג"ת נה"י.
תרסב) השערות שבזו"ן הן גבוּרות, כמ"ש, מי ימלל גבורות ה'. אע"פ שהשערות גבורות, מ"מ נמשכים על ידיהם החסדים, שאין להם מספר, שעליהם כתוב, חסדֵי ה' כי לא תָמנוּ. ותיקונים אלו עולים למקום אחר, למוחין שאין להם חשבון.
ואעפ"י שבמוחין דחשבון, שהם שבעה עיני ה', נאמר בו יותר, ועלה במשקל, כלומר, בקו אמצעי, המכריע בין ב' כפות המאזניים, ימנית ושמאלית, בעליונה, בינה, ובתחתונה, הנוקבא. ושלמה המלך ביאר אותן ב' הנוקבאות בשה"ש. משא"כ במוחין דשערות, שאין צריכים לפרש אותן, כי אין מספר. עכ"ז שניהם צריכים, שע"י ב' מיני מוחין האלו באה השלמות. אשרי חלקם של הצדיקים, שיודעים דרכי הקב"ה, ובמוחין דמספר נתגלה הכל ליודעי דין ומשפט.