א) שופטים ושוטרים תיתן. במצווה זו ציווה על שופטים ושוטרים. כמ"ש, כי אלקים שופט, זה ישפיל וזה ירים.
ב) המצווה שלאחר זו, לדון בחרב, לדון בחנק, לדון בדין סקילה, לדון בדין שריפה. לדון בחרב לס"מ, כמ"ש, כי ריווּתָה בשׁמים חרבי, הנה על אֶדום תֵרֵד. על ס"מ, שָׂרו של אדום.
יא) מצווה היא להעיד עדות בב"ד, שלא יפסיד חברו כסף בשביל שאינו מעיד, אם הוא יודע עדות בשבילו. ואין עדות פחות משניים, כמ"ש, על פי שניים עדים יקום דבר, לא יקום על פי עד אחד.
יט) מצווה שלאחר זו, לעשות לעד זומם, כמ"ש, ועשיתם לו כאשר זָמַם לעשות לאחיו. ב' עדי שקר, ס"מ ונחש, אם יבואו להעיד עדות שקר על ישראל, שטעו בין ו' לז', בין ז"א, חג"ת נה"י, למלכות, ז', שחטאו והרחיקו בחטאם ו', ז"א, מז', מלכות, שהם אותיות זו.
כא) מצווה שלאחר זו, לקבל ב"ד הגדול עליהם, בינה, שמצד החסד נקראת אלקים, בינה, ב"ד הגדול. כי גדול הוא חסד.