קפה) וירא ישראל את היד הגדולה, אשר עשה ה' במצרים. כאן ביד הגדולה נשלם יד השמאל, גבורה וכל האצבעות חג"ת נ"ה שבה, מטעם שנכלל בימין, שהכל נכלל בימין ותלוי בימין. כמ"ש, ימינך ה' נֶאְדָרי בכוח ימינך ה' תִרְעַץ אויב. ואע"פ שזה שייך לגבורה, מ"מ כיוון שתלוי ביד ימין, ע"כ נקרא על שמו.
קפו) לא נמצא מי שחיזק את ליבו לפני הקב"ה, כפרעה. אמנם סיחון ועוג חיזקו ג"כ את ליבם. אך הם חיזקו את ליבם כנגד ישראל, אבל כנגד הקב"ה לא חיזקו את ליבם, כמו שחיזק פרעה את רוחו כנגדו, שהיה רואה גבורותיו ולא היה שב.
קפז) פרעה היה חכם יותר מכל מכשפיו. ובכל אלו הכתרים ובכל אלו הידיעות של הס"א הסתכל. ובכל הצד שלהם לא ראה שיהיה גאולה לישראל, ולא הייתה תלויה באחד מהכתרים שלהם. ועוד, כי בכל הכוחות העליונים של הס"א קשרו קשר על ישראל, שלא יוכלו לצאת מתחת ידיהם. ופרעה לא חשב, שיש קשר אחר של אמונה, השולט על כל הכוחות של הס"א. וע"כ היה מחזק את ליבו.
קפח) לא חיזק פרעה את ליבו אלא על השם הויה. כי כשהיה אומר משה כה אמר הויה, חיזק את ליבו. כי בכל החכמה שלו לא מצא ששם הזה ישלוט בארץ, וע"כ אמר, מי הויה אשר אשמע בקולו? ואח"כ, כשחשב לשוב, אמר, הויה הצדיק. אח"כ אמר, חטאתי להויה. פֶה הזה שאמר, מי הויה, אמר, חטאתי להויה.
קפט) אחת היא על כן אמרתי, תם ורשע הוא מכַלֶה. אחת היא, כמ"ש, אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאימה, המלכות. ובזו דן הקב"ה דיניו למטה, ודן דיניו למעלה בכל.
קצ) כשהקב"ה מעורר דיניו, דן דיניו בכתר, שהוא המלכות, כתוב, תם ורשע הוא מְכַלֶה, משום שהצדיקים נתפשים בעוונות הרשעים, כמ"ש, ויאמר ה' למלאך המשחית בעם רַב. שפירושו, קח הרב שבהם. וע"כ אמר איוב דבר זה, תם ורשע הוא מכלה. ולא פירש איוב, שהכוונה על הצדיקים, הנתפשים בעוונות הרשעים. אחת היא, זו כנ"י בגלות מצרים, שבשבילה הרג הקב"ה במצרים ועשה בהם נקמות. כמ"ש, תם ורשע הוא מכלה. שהרי גם תמימים היו שם, שלא שִעבדו את ישראל, ונהרגו יחד עם הרשעים שבהם.
קצא) איוב לא נלקה אלא בזמן שיצאו ישראל ממצרים. אמר איוב, א"כ כל הפנים שווים, תם ורשע הוא מכלה. פרעה התקיף את ישראל, ואמר, מי ה' אשר אשמע בקולו. ואני לא התקפתי אותם, ולא עשיתי כלום, תם ורשע הוא מכלה. כמ"ש, היָרֵא את דבר ה' מעבדֵי פרעה, זהו איוב. כי היה בזמן יציאת מצרים.
קצב) אבני ברד האלו, שהיו יורדים על המצרים ונעכבו ע"י משה, עשו אח"כ נקמות בימי יהושע. ולעת"ל עתידים לרדת הנשארים, על אדום ובנותיה. כמ"ש, כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות.
קצג) וירא ישראל את היד הגדולה, וייראו העם את ה'. מקרא זה אין ראשו קשור לסופו, ואין סופו קשור לראשו. מתחילה כתוב, וירא ישראל את היד הגדולה. ואח"כ, וייראו העם את ה'. האם וירא ישראל הוא סיבה אל וייראו העם את ה', ומלפני כן לא ייראו את ה'? אלא זקן ההוא שירד עם בניו לגלות, וסבל עליו הגלות, והכניס את בניו בגלות, הוא ממש ראה כל אלו הנקמות וכל הגבורות שעשה הקב"ה במצרים. כמ"ש, וירא ישראל, ישראל ממש, כלומר יעקב.
קצד) העלה הקב"ה לאותו זקן, ואמר לו, קום ראה את בניך היוצאים מתוך עם חזק, קום ראה הגבורות שעשיתי בשביל בניך במצרים.
קצה) בשעה שנסעו ישראל לרדת בגלות מצרים, יראָה ואימה חזקה נפלה עליו, אמר הקב"ה ליעקב, למה אתה מתיירא, אל תירא מרְדָה מצריימה. ממה שכתוב, אל תירא, משמע שהיה מתיירא.
קצו) אמר לו, מתיירא אני שיְכָלוּ את בניי. אמר לו, אנוכי ארד עימך מצריימה. אמר לו שוב, מתיירא אני שלא אזכה להיקבר בין אבותיי ולא אראה הגאולה של בניי, והגבורות שתעשה להם. אמר לו, ואנוכי אעלך גם עלׂה. אעלך, להיקבר בקבר אבותיך. גם עלׂה, לראות הגאולה של בניך, והגבורות שאעשה להם.
קצז) וביום ההוא שיצאו ישראל ממצרים, העלה הקב"ה את יעקב ואמר לו, קום ראה בגאולה של בניך, שכמה כוחות וגבורות עשיתי להם. ויעקב היה שם וראה הכל. כמ"ש, וירא ישראל את היד הגדולה.
קצח) מכאן נשמע, שיעקב היה בעת הגאולה, כמ"ש, ויוציאך בפניו בכוחו הגדול ממצרים. בפניו זה יעקב. כי הביא כל האבות שמה.
ויוציאך בפניו, בפניו זה אברהם. כמ"ש, וייפול אברהם על פניו.
קצט) אברהם אמר, הלְבֶן מאה שנה ייוולד. אמר לו הקב"ה, חייך, אתה תראה כמה המונים וכמה מחנות שיצאו ממך. בשעה שיצאו ישראל ממצרים, כל אלו השבטים וכל אלו הרבבות העלה הקב"ה אל אברהם וראה אותם. כמ"ש, ויוציאך בפניו. כל האבות הזדמנו שם בכל גאולה ההיא. כמ"ש, ויוציאך בפניו. מהו בפניו? אלו האבות.
ר) ויוציאך בפניו זהו יעקב. בכוחו זהו יצחק. הגדול זהו אברהם. וכן בשביל האבות מזדמן תמיד גאולה לישראל. כמ"ש, וזכרתי את בריתי יעקב, ואף את בריתי יצחק, ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור. האבות ראויים שיזכור, אבל מהו והארץ אזכור? אלא לכלול עימהם את דוד, המלכות, הארץ, שהיא מרכבה עם האבות, חג"ת. והם מעוררים תמיד גאולה לישראל.
רא) וירא ישראל את היד הגדולה, אשר עשה ה' במצרים. יד אינו נקרא פחות מחמישה אצבעות. הגדולה, שכלולות בה חמש אצבעות מיד השמאל, כי בחינת ג"ר נוטלת יד ימין מהתכללות בקו שמאל. וכל אצבע ואצבע עולה לחשבון גדול, והקב"ה עושה בהם נסים וגבורות. ובזה נעקרו כל המדרגות מהשתלשלותם.
רב) בחמש אצבעות הראשונות, בחמש מכות הראשונות, כתוב, ויחזק לב פרעה. כיוון שנשלמו אלו חמש אצבעות, של יד שמאל, לא היה עוד דבר ברשות פרעה שיחזק ליבו, אז כתוב, ויחזק הויה את לב פרעה.
רג) וירא ישראל את היד הגדולה, ויאמינו בה'. והאם עד עתה לא האמינו בה'? והרי כתוב, ויַאֲמֵן העם וישמעו. והרי ראו כל הגבורות, שעשה להם הקב"ה במצרים. אלא ויאמינו הוא, שהאמינו בדבר ההוא שאמר, ויאמר משה אל העם, אל תיראו התייצבו וראו את ישועת ה'.
רד) כתוב, וירא ישראל את מצרים מת. וכתוב, לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם. מתים ראו אותם. היה צריך לכתוב, לא תוסיפו לראותם חיים עוד עד עולם.
רה) אלא כתוב, מן העולם ועד העולם. עולם למעלה, עולם למטה. עולם שלמעלה, משם הוא ההתחלה להדליק הנרות, הבינה, שורש כל המוחין. עולם שלמטה, שם הוא הסיום, המלכות, המסיימת כל הספירות, והוא נכלל מכולם, ומעולם שלמטה הזה, מתעוררות הגבורות לתחתונים.
רו) ובעוה"ז שלמטה, עושה הקב"ה אותות לישראל, ויקרו להם נסים. וכשמתעורר עוה"ז לעשות נסים, כל המצרים צללו בים ע"י עוה"ז, וקרה לישראל נס בעוה"ז. וע"כ כתוב, לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם, עד שיתעורר עולם ההוא ויהיו נמסרים בדיניו. וכיוון שנמסרו לו להיות נידונים, אז כתוב, וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים. כמ"ש, מן העולם ועד העולם. עד העולם בדיוק, עד שיתעורר העולם שלמטה. אז כתוב, ויאמינו בה' ובמשה עבדו.