רל) אחור וָקדם צַרתָני וַתָשֶׁת עליי כַּפֶךָ. כמה צריכים בני אדם לכבד את הקב"ה, משום שהקב"ה, כשברא העולם, הסתכל באדם, שיהיה מושל על הכל, והיה דומה לעליונים ותחתונים. הוריד אותו לעולם בדמות יקרה. וראו אותו הבריות, אז התקבצו והשתחוו לפניו, ואימה ופחד נפלה עליהם מיראתו. כמ"ש, ומורַאַכם וחִיתְכם יהיה על כל חיַת הארץ ועל כל עוף השמים.
רלא) הכניס אותו אל הגן שנטע לשומרו, להיות לו שמחה על שמחה, ולהשתעשע בו. עשה לו חופה מכוסה באבני יְקָר, ומלאכים העליונים שמחים לפניו. אח"כ ציווה אותו על אילן אחד, שלא יאכל ממנו, ולא עמד במצוות אדונו.
רלב) נמצא בספר של חנוך, שלאחר שהעלה את חנוך, והראה לו כל אוצרות המלך העליונים והתחתונים, הראה לו עה"ח, ואת העץ שנצטווה עליו אדם, והראה לו מקומו של אדם בגן עדן. וראה, שאם היה שומר אדם מצווה זו של עצה"ד, היה יכול לחיות תמיד, ולהיות תמיד שם. הוא לא שמר מצוות אדונו, יצא לדין ונענש.
רלג) אדם בשני פנים נברא. וכמ"ש, וייקח אחת מצלעותיו, ניסר אותו הקב"ה ונעשו שניים, ממזרח וממערב, אדם ממזרח וחוה ממערב. כמ"ש, אחור וקדם צרתני. אחור זה מערב, וקדם זה מזרח.
רלד) הקב"ה תיקן הנקבה, ושכלל יופיה על כל, והביאה לאדם. כתוב, וייבן ה' אלקים את הצלע. וכתוב, וייקח אחת מצלעותיו. אחת כמ"ש, אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאִימהּ, שהיא המלכות. מצלעותיו, מצדדיו. כמ"ש, ולצלע המשכן. כי נלקחה מצד שמאל.
רלה) הקב"ה נתן נשמה עליונה באדם, והכליל בה חכמה ותבונה לדעת הכל. נתן בו נשמה ממקום ששאר הנשמות באות, מבינה, שאור הבינה נקרא נשמה.
רלו) תוֹצֵא הארץ נפש חיה. מאותו מקום שהמקדש נמצא בו. כי הארץ היא מלכות, ומקום המקדש הוא בינה שבה. נפש חיה, זהו נפש של אדה"ר. אור הנפש הוא אור המלכות, אבל נמשך מבינה שבה. וע"כ אומר, שנמשך ממקום המקדש, שהיא בינה שבה.
רלז) אדם היה יודע חכמה עליונה יותר ממלאכים העליונים, והיה מסתכל בכל וידע והכיר אדונו, יותר מכל שאר בני העולם. אחר שחטא, נסתמו ממנו מעיינות החכמה. כמ"ש, וישלחהו ה' אלקים מגן עדן לעבוד את האדמה.
רלח) אדה"ר יצא מזכר ונקבה, זו"ן, כמ"ש, ויאמר אלקים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו. וע"כ גם אדם נעשו זכר ונקבה ביחד, ואח"כ נפרדו זה מזה. והרי כתוב, לעבוד את האדמה אשר לוּקח משם, ולא מזו"ן העליונים. כן הוא ודאי, שנלקח מן האדמה, נוקבא דז"א, והקב"ה, ז"א, השתתף עימה. וזה זכר ונקבה שאמרנו. והכל הוא דבר אחד.
רלט) עוֹזי וזִמְרת יה. היינו אלו הכלולים זה בזה, ואינם נפרדים זה מזה, ולעולם הם באהבה, ברצון אחד, שהם או"א, הנקראים י"ה. שמשם נמצאים זרמי הנחלים והמעיינות, להספיק לכל, ולברך הכל, ואינם מכזבים מימי המעיינות האלו. וע"כ כתוב, ויהי לי לישועה, שבשביל זה מושך המלך הקדוש ומנחיל למטה, והימין מתעורר לעשות נסים.
רמ) זה אלי ואַנוֵוהו. זהו צדיק, יסוד, שממנו יוצאים ברכות בזיווג. ואנווהו, באותו מקום שנמצא בו אהבה, שזהו ביהמ"ק. משה אמר, אלקי אבי וַאֲרוֹמְמֶנְהוּ, צד שמאל, שממנו באים הלויים. כיוון שמשה אמר על צד ההיא וארוממנהו, נמצא בו שלמות הכל. כי וארוממנהו פירושו, שמכליל אותו בצד ימין, שזהו כל השלמות.
רמא) ויהי לי לישועה, זהו המלך הקדוש, ז"א. שכתוב, כי עוזי וזמרת יה הויה ויהי לי לישועה. משמע שמה שאומר, הויה ויהי לי לישועה, שזהו המלך הקדוש, הנקרא הויה, ז"א.
רמב) עוזי וזמרת יה. כמ"ש, בכל עת אוהֵב הרֵעַ ואח לצרה יוולד. בכל עת אוהב הרע, זה הקב"ה, שכתוב בו, רעך ורע אביך אל תעזוב.
רמג) ואח לצרה יוולד. בשעה שיציקו לך שונאיך, הקב"ה אומר, למען אחיי ורעיי אדברה נא שלום בךְ. וישראל נקראים אחים ורֵעים להקב"ה. יוולד, שבשעת הצרה יוולד בעולם מי שיהיה לך לאח, להצילך מכל אלו המציקים לך.
רמד) יוולד פירושו, שהמלך הקדוש יתעורר בעוז הזה, לנקום בעדך מהאומות, ולהניק אותך מאמא, בינה, בשמאל. כמ"ש, עוזי וזמרת יה ויהי לי לישועה. לעורר גבורות כנגד האומות עכו"ם.
רמה) כמה יש לאדם לאהוב את הקב"ה, כי אין עבודה לפני הקב"ה אלא אהבה. וכל מי שאוהב אותו ועושה עבודה באהבה, קורא לו הקב"ה, אוהב. א"כ איך אפשר להעמיד אלו הכתובים: רעך ורעַ אביך אל תעזוב. וכתוב, הוֹקַר רגלך מבית רעך.
רמו) אלא, רעך ורע אביך אל תעזוב. אל תעזוב, לעבוד אותו ולהידבק בו ולעשות מצוותיו. כתוב בעולות. אבל בחטאות ואשמות נאמר, הוקַר רגלך מבית רעך. הוקר יצרך, שלא ירתיח כנגדך, ולא ישלוט בך, ולא תעלה מחשבה זרה. מבית רעך, זהו הנשמה הקדושה, שהכניס בך רעך ונתנה בתוכך.
רמז) וע"כ עבודת הקב"ה, היא לאהוב אותו בכל שיתנהג עימך, כמ"ש, ואהבת את ה' אלקיך. זה אלי ואנוֵוהוּ, שכל ישראל ראו על הים מה שלא ראה יחזקאל הנביא. ואפילו העובָּרים שבמעי אימם, היו רואים ומשבחים להקב"ה. וכולם היו אומרים, זה אלי ואנווהו, אלקי אבי וארוממֶנְהוּ. אלקי אבי, כמ"ש, אלקי אברהם.
רמח) למה כתוב, וארוממנהו? הרי אלקי אברהם, קו ימין, הוא למעלה, ואין צורך לרומם אותו. אלקי יצחק, קו שמאל, שצריכים לרוממו ולא קו ימין. אפילו כן, צריכים לרוממו. והכל דבר אחד, וארוממנהו בכל הצדדים, לכלול גם מי שיודע לייחד את השם הקדוש הגדול, שגם הוא צריך לרומם אותו, כי זהו עבודה עליונה של הקב"ה.
רמט) קול צופיִיך נשאו קול יחדיו ירננו. קול צופייך, המצפים מתי ירחם הקב"ה לבנות ביתו. נשאו קול, שכל אדם הבוכה ומרים קולו על חורבן בית הקב"ה, זוכה שיחדיו ירננו, וזוכה לראותו בישוב בשמחה.
רנ) בשוב ה' ציון. בשעה שנחרבה ירושלים של מטה, וכנ"י, המלכות, הוגלתה, עלה המלך הקדוש, ז"א, לציון, יסוד דמלכות, ונאנח כנגדה, משום שכנ"י הוגלתה. וכשתחזור כנ"י למקומה, אז ישוב המלך הקדוש לציון, למקומו, להזדווג אחד באחד. כמ"ש, בשוב ה' ציון. ולא לציון, כי ה' ציון מורה על זיווג ה' עם ציון. ואז עתידים ישראל לומר, זה אלי ואנוֵוהוּ. כמ"ש, זה ה', קיווינו לו נגילה ונשמחה בישועתו, כלומר בישועה של ה' שחזר לציון.