ימינך ה' נֶאְדָרי בכוח

רעד) ימינך ה' נֶאְדָרי בכוח. בשעה שהבוקר, אור החסדים דז"א, מאיר, והאיילה, המלכות, עומדת בקיומה. מתמלא הצד שלה, השמאל, כי הוא מתלבש אז בחסדים, ומתמלאה הארתה. ונכנסת במאתיים היכלות של המלך, קו ימין, שאין בו אלא כתר וחכמה, שכל אחד מאה, והם מאתיים. והמלכות אחר שנשלמה והתמלאה מקו שמאל, נכללת כולה בימין, שהוא ר' (200) היכלות. אדם שעסק בחצות לילה בתורה, בשעה שהתעורר רוח הצפון, השמאל, וחשקה של איילה הזו להתעורר בעולם, להשפיע, הוא בא עימה לעמוד לפני המלך. ובשעה שהאיר הבוקר מושכים עליו חוט של חסד.

רעה) מסתכל ברקיע, כלומר שמקבל מרקיע, יסוד דז"א, שורה עליו אור התבונה של דעת הקדוש, והאדם מתעטר בו, משיג ג"ר. והכל מפחדים ממנו. אז נקרא אדם הזה בן להקב"ה, בן היכל המלך, שהיא המלכות, בן לזו"ן. נכנס בכל שעריו של המלך ואין מי שימחה בידו.

רעו) בשעה שקורא אל היכל המלך, כתוב עליו, קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת. באמת, כמ"ש, תיתן אמת ליעקב, שיודע לייחד את השם הקדוש בתפילתו כראוי. וזהו עבודת המלך הקדוש.

רעז) ומי שיודע לייחד את השם הקדוש כראוי, מקים אומה יחידה בעולם. שכתוב, ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. וע"כ כל כהן שאינו יודע לייחד השם הקדוש כראוי, אין עבודתו עבודה. כי הכל תלוי בכהן, הן עבודה העליונה, ייחוד השם, והן עבודה התחתונה, הקרבנות. והוא צריך לכוון ליבו ורצונו, כדי שיתברכו העליונים ותחתונים.

רעח) כתוב, כי תבואו לֵרָאוֹת פניי. כי כל אדם שבא לייחד את השם הקדוש, ולא כיוון בה בלב ורצון ויראה, כדי שיתברכו בו עליונים ותחתונים, משליכים תפילתו לחוץ. והכל מכריזים עליו רע. והקב"ה קורא עליו, כי תבואו לֵרָאוֹת פניי.

רעט) לראות פניי, כל אלו הפנים של המלך, הארת חכמה, כמ"ש, חכמת אדם תאיר פניו, גנוזים בעומק אחר החושך, שהם הדינים שבקו שמאל. וכל אלו היודעים לייחד את השם הקדוש כראוי, מתבקעים כל אלו כותלי החושך, ופני המלך נראים ומאירים לכל. וכשהם נראים ומאירים, מתברכים כולם העליונים והתחתונים, אז נמצאות ברכות בכל העולמות. ואז כתוב, לראות פניי.

רפ) מי ביקש זאת מידכם רְמוס חצריי. כל מי שבא לייחד את השם הקדוש העליון, צריך לייחד מצד זאת, המלכות, כמ"ש, בזאת יבוא אהרון אל הקודש, כדי שיזדווגו יחד צדיק, יסוד, וצדק, המלכות, בזיווג אחד, כדי שהכל יתברכו מהם. ואלו השניים נקראים חַצֵרֶיךָ, כמ"ש, אשרי תבחר ותקרֵב ישכון חצריך.

רפא) ואם הוא בא לייחד השם הקדוש, ואינו מכוון ברצון הלב, ביראה ואהבה, הקב"ה אמר, מי ביקש זאת מידכם רְמוס חצריי. זאת ודאי, כי לא נמצא ברכות בצדיק וצדק, הנקראים חצריי, ולא די שלא נמצא בהם ברכות, אלא ששורה בהם דין, ונמצא הכל בדין.

רפב) הימין של הקב"ה, החסד, מתעוררים ממנו כל אור, כל ברכות, וכל שמחה. בו כלול השמאל. כמו שיש באדם ימין ושמאל, והשמאל נכלל בימין, והימין כולל הכל, וכשמתעורר הימין, השמאל מתעורר עימו, כי בו אחוז ונכלל.

רפג) בשעה שאדם מרים ידיו בתפילתו, מכוון באצבעותיו למעלה, כמ"ש, והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל. כי בימין תלוי הכל. כמ"ש, ויישא אהרון את ידיו. ידָו כתוב חסר י', שמורה על יד אחת, הימין. ואז מתכוון לברך למעלה.

רפד) והקב"ה אינו כן. בשעה שהקב"ה מרים ימינו למעלה, אוי להם לתחתונים, כי כל עזרה וכל ברכה הסתלקו מהם. כמ"ש, נטיתָ ימינך תִבְלָעֵמו ארץ. שבהרמת ימינך מיד תבלעמו ארץ. וכשנמצא הימין, נמצא עימו גם השמאל, ואם הימין מסתלק, מזדמן השמאל, ואז דינים מתעוררים בעולם, ודין שורה בכל.

רפה) רבי שמעון, כשהיה מגיע למקרא הזה, היה בוכה. שכתוב, השיב אחור ימינו. מחמת שהקדים השמאל לרדת בעולם, נשאר הימין באחור.

רפו) כתוב, הצדיק אבד. נאבד, לא כתוב, אלא אבד. מכל אלו פני המלך לא נמצא שנאבד אלא צדיק, יסוד, אבד בב' הצדדים:

א. שאינו שורה בו ברכות כבתחילה,

ב. שבת זוגו, כנ"י, המלכות, התרחקה ממנו.

נמצא, שהצדיק אבד יותר מכולם. ולעת"ל כתוב, גילי מאוד בת ציון, הנה מַלכֵּך יבוא לך צדיק ונוֹשָע הוא. שחזרה אליו בת זוגו.

רפז) ימינך ה' נֶאְדָרי בכוח. בשעה שהשמאל בא להזדווג בימין, אז כתוב נאדרי, תִרְעַץ אויב. ולעולם זיווג בימין, משום שהשמאל נמצא בימין ונכלל בו.

רפח) האדם נמצא שנחלק, הוא רק חצי גוף, וחציו השני הנקבה. כדי שיקבל אח"כ את בת זוגו וייעשו גוף אחד. כך ימינך חצי גוף, כדי שיקבל השמאל. וע"כ ביד אחד מכה ומרפא. וע"כ כתוב, ימינך ה' תרעץ אויב.

כי הימין נמשך מנקודת החולם, שעלתה המלכות לבינה ונשארו כו"ח במדרגה ובינה ותו"מ נפלו למדרגה התחתונה. כו"ח שנשארו במדרגה הם נקודת החולם וימין. בינה ותו"מ שנפלו מן המדרגה הם השמאל ונקודת השורוק. הרי שהימין הוא רק חצי גוף, והשמאל הוא חציו האחר. שכל עניין הזיווגים של אחד באחד, שהיו תחילה ב' חצאי הגוף ואח"כ מזדווגים.

רפט) ימינך ה' תרעץ אויב, כתוב לעת"ל, בזמן שיתעורר מלך המשיח. רעצְתָ לא כתוב, אלא תרעץ, לשון עתיד, לעת"ל.

רצ) וברוב גאונך תהרוס קמיך, תשַלַח חרונך אכְלֵמוֹ כקש. הכל כתוב לעת"ל. ימינך ה' נאדרי בכוח, בזמן הזה בעוה"ז. ימינך ה' תרעץ אויב, בזמן מלך המשיח. וברוב גאונך תהרוס קמיך, לביאת גוג ומגוג. תשלח חרונך יאכְלֵמוֹ כקש, לתחיית המתים. שכתוב, ורבים מיְשֵנֵי אדמת עפר יקיצו.

רצא) בזמן ההוא אשריהם שיישארו בעולם. לא יישאר בעולם חוץ מאלו הנימולים, שקיבלו אות ברית הקדוש, ובאו בברית הקדוש בב' החלקים, מילה ופריעה. והוא שומר לברית ההוא, ולא הכניסו במקום שלא צריך. אלו הם שישארו ויכָּתבו לחיי עולם.

רצב) כתוב, והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש ייאמר לו. משמע, מן הנשאר בציון והנותר בירושלים, שכל מי שנימול נכנס באלו ב' המדרגות ציון וירושלים. ואם שומר לברית ההוא כראוי, ונזהר בו, עליו כתוב, הנשאר בציון והנותר בירושלים. אלו יישארו בזמן ההוא, ובהם עתיד הקב"ה לחדש העולם ולשמוח בהם. על זמן ההוא כתוב, יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו.

רצג) ביום ההוא יהיה ישראל שלישייה למצרים ולאשור ברכה בקרב הארץ, אשר ברכוֹ ה' צבאות לאמור ברוך עמי מצרים ומעשה ידיי אשור ונחלתי ישראל. וכי אשור ומצרים קרובים הם להקב"ה?

רצד) אלא נאמר על בני הגלות, שיעלו ממצרים ומאשור. ונאמר על מצרים ועל אשור עצמם, על החסידים שבהם, שחזרו בתשובה, ונשארו לעבוד את ישראל ומלך המשיח. כמ"ש, וישתחוו לו כל מלכים. וכתוב, והיו מלכים אומניך.

רצה) כתוב, דרכיה דרכי נועם. כמה טפשים הם בני העולם, שאינם יודעים ואינם משגיחים בדברי תורה, שהרי דברי תורה הם הדרך לזכות בנועם ה', שכתוב, דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. נועם הוא, כמ"ש, לחזות בנועם ה', שהיא בינה. משום שהתורה ודרכיה באים מנועם ההוא, והדרכים האלו מתפרשים בו. וע"ז, דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

רצו) בשעה שהקב"ה נתן התורה לישראל, יצא אור מנועם ההוא, מבינה, ונעטר בו הקב"ה, ז"א, שקיבל ג"ר ממנה, המכונים עטרה. ומנועם ההוא הבריק הזיו של כל העולמות, הרקיעים והכתרים. על אותה שעה כתוב, צְאֶנָה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעיטרה לו אימו. המלך שלמה ז"א, אימו בינה, עטרה ג"ר.

רצז) ובשעה שנבנה ביהמ"ק, נעטר הקב"ה בעטרה ההוא, וישב בכיסא שלו, המלכות, ונעטר בעטרותיו. ומאותו זמן שנחרב ביהמ"ק, לא נעטר הקב"ה בעטרותיו, ונועם ההיא, אור הבינה, התכסה ונגנז.