שטו) אילן אחד גדול עליון וחזק, ז"א, בו ניזונים עליונים ותחתונים. ומוגבל בי"ב גבולי אלכסון, שהם ד' ספירות חו"ג תו"מ, שבכל אחד ג' קווים. מתחזק בד' רוחות העולם, חו"ג תו"מ, המתחברים במקומם. ע' (70) ענפים, שהם ע' (70) שרים הממונים על ע' (70) אוה"ע, עולים בתוכו וניזונים ממנו. מעיקר שורשיו יונקים הם מסביב. והם ענפים הנמצאים באילן.
שטז) כשמגיע עת הממשלה לכל ענף וענף, כולם רוצים לכַלות לגמרי את גוף האילן, שהוא העיקר של כל הענפים, והוא השולט על ישראל ואחוזים בו. וכשמגיע עליהם הממשלה של גוף האילן, שהוא חלקם של ישראל, הוא רוצה לשמרם, ולתת שלום בכולם. וע"ז מקריבים ע' (70) פָרֵי החג לתת שלום לע' ענפים שבתוך האילן, שהם ע' שרים של אוה"ע.
שיז) וע"ז נאמר, מי כמוך באלים ה'. באלים, אילן, כמ"ש, כי יֵבוֹשוּ מֵאֵילים אשר חמדתֶם. שהוא אילן שהיו עובדים לצורה אחת, שהייתה חקוקה בתוכו. מי כמוך, שיעשה כמעשיך וירחם על כל. מי כמוך בכל סביבות האילן, שאע"פ ששולט שומר את הכל שומר לכל השאר, ואינו רוצה לעשות עימהם כלָיה, כמו שהם היו רוצים בזמן שליטתם. מי כמוך נאדר בקודש. שנאדר בכוח העליון, שנקרא קודש. נאדר בקודש ממש, במוחין דבינה. ונקרא כוח ה', נועם ה'.
שיח) מי כמוך באלים ה'. ראיתי את כל המעשים, הכל הבל ורְעות רוח. שלמה המלך, שעלה בחכמתו יותר על כל בני העולם, איך אמר, שכל המעשים הם הבל ורעות רוח? אף מעשה הצדקה הוא הבל ורעות רוח? הלוא כתוב, והיה מעשה הצדקה שלום. אלא, כל המעשים אשר נעשו תחת השמש, כתוב. ומשונה הוא מעשה הצדקה, שהוא למעלה מן השמש.
שיט) והנה הכל הבל ורעות רוח. מה פירושו? הכל הבל הוא כמ"ש, הֲבל הבלים, אמר קוהלת, והבלים אלו הם קיום עולם העליון ותחתון.
שכ) בשעה שהמעשים טובים בעולם, והאדם עוסק בעבודת המלך הקדוש, הנה דבר ההוא שעושה, נעשה ממנו הבל למעלה. ואין לך הבל, שאין לו קול, שעולה למעלה ונעשה סנגור לפני הקב"ה.
שכא) וכל אלו המעשים, שעוסק בהם האדם ואינם עבודת הקב"ה, דבר ההוא שעשה נעשה ממנו הבל, והולך ומשוטט בעולם. וכשיוצאת נשמתו, הבל ההוא מגלגל אותו בעולם, כאבן בכף הקלע. כמ"ש, ואת נפש אויביך יְקַלְעֶנָה בתוך כף הקלע.
שכב) מהו יקלענה? הבל מגלגל אותו סביב בעולם. אז, כל הדברים שנעשים ואינם עבודת הקב"ה, נעשה מהם הבל, שהוא שבירת הרוח שמשבר את הרוח, העולה ויורד ומתגלגל בעולם. כמ"ש, הבל ורעות רוח.
שכג) אבל עבודת ריבונו עולה למעלה מן השמש, ונעשה ממש הבל קדוש. וזה הוא זרע, שזורע האדם בעולם ההוא. ושמו צדקה. שכתוב, זִרעוּ לכם לצדקה.
שכד) זה מנהיג את האדם כשנשמתו יצאה ממנו, ומעלה אותו במקום הכבוד למעלה, ונמצא לצרור אותו בצרור החיים. כמ"ש, והלך לפניך צדקך. כדי לנהוג אותך, ולהעלותך למקום שנקרא כבוד ה', המלכות. כמ"ש, וכבוד ה' יאספך.
שכה) כל אלו הנשמות, שהבל הקדוש מנהיג אותם, שנקרא כבוד ה', מאספם בתוכו ונצררים בו. ואז הוא נחת רוח. אבל הבל האחר, שאינו עבודת הקב"ה, נקרא זה רעות רוח. אשריהם הצדיקים שכל מעשיהם הם למעלה מן השמש, עבודת הקב"ה, וזורעים זרע הצדקה לזכות אותם לעוה"ב. כמ"ש, וזרחה לכם יראֵי שמי שמש צדקה.
שכו) בתחילה כשנבנה ביהמ"ק למטה, לא נבנה אלא בדין ורוגז. משום שהוא במקום שהדין שורה. לעת"ל, עתיד הקב"ה לבנות אותו ולתקנו במדרגה אחרת עליונה, הנקראת צדקה. שהיא מלכות המתוקנת, כמ"ש, בצדקה תכונני. משום זה יתקיים ולא יחרב עוד. ושמו ממש יקרא צדק. כמ"ש, וזה שמו אשר יקראו, ה' צדקינו.