תעו) ויִרְאו את אלקי ישראל. מי יכול לראות את הקב"ה? והרי כתוב, כי לא יראני האדם וחי. וכאן אמר, ויראו. אלא שנגלה עליהם הקשת בצבעים מאירים, השכינה, המקבלת מג' גוונים לבן אדום ירוק. כל מי שמסתכל בקשת, כמו שמסתכל בשכינה, ואסור להסתכל בשכינה.
תעז) וע"כ אסור לו לאדם להסתכל באצבעותיהם של הכהנים בשעה שפורשים כפיהם. אסור להסתכל בקשת. הן בקשת של מעלה, והן בקשת שלמטה.
תעח) בקשת שלמעלה שאסור להסתכל, בצבעיו לבן אדום ירוק, שהם ג' קווים, המאירים בשכינה. שכל מי שמסתכל בצבעיו, כאילו מסתכל במקום עליון. ואסור להסתכל בו, שלא ינהג ביזיון בשכינה. קשת שלמטה הוא אות ברית, שנרשם בו באדם, שכל מי שמסתכל בו, נוהג ביזיון למעלה.
תעט) הרי כתוב, שים נא ידך תחת ירכי, שהשביע אותו באות הזה? הנח להם לאבות העולם, שהם אינם כשאר בני העולם. ועוד, שים נא ידך תחת ירכי, כתוב. ולא כתוב, ראה תחת ירכי. משום זה, אסור להסתכל בקשת סתם.
תפ) ויראו את אלקי ישראל, שנגלה עליהם הקשת בצבעים יפים, מאירים, לוהטים לכל צד. שהיא השכינה. זה משמע, שכתוב את אלקי ישראל. ולא כתוב, ויראו אלקי ישראל. השכינה נקראת את. כלומר האור של מאור השכינה, מי שנקרא נער, מט"ט, המשמש את השכינה בביהמ"ק. ומשום זה כתוב את, כי הוא שם השכינה, הכוללת מט"ט משמשה.
תפא) ותחת רגליו כמעשה לִבְנַת הספיר. כי נרשם בו תחת מקומו לבנה אחת, מאלו הלבנים שהיו בונים במצרים. אישה אחת הולידה במצרים. והיו באים שרי פרעה, להשליכו לנהר. והכניסה אותו במקום לבֵנה אחת שבבניין. ובאה פיסת יד ואחז בו, ונרשם תחת רגליו של השכינה. ועמדה לפניו, עד שנשרף ביהמ"ק שלמטה. כמ"ש, ולא זכר הַדום רגליו, שהיא לִבְנת הספיר.
תפב) לִבְנת הספיר, אור של ספיר, מפתחות יין הרֶקַח, כלומר המסך הממותק בבינה, מפתחא, שפותח המוחין הנקראים יין הרקח. חקיקות עליונות שלמעלה הלוהטים לע"ב (72) צדדים, כי ממסך דמפתחא מתגלה השם ע"ב. וכעצם השמים, ז"א, חקוק בע"ב (72) ענפים פורחים לכל צד, שם ע"ב המאיר הן בחכמה והן בחסדים. אף כאן המראה של עצם השמים ההוא, הוא כמראה השמים ממש, שהוא ז"א. הכל נרשם באור של המראה הנחקק מצד השכינה.
תפג) שישים הם מסביב השכינה, שכתוב, שישים גיבורים סביב לה. אלא אלו השישים האירו מי"ב (12) הגבולים שבז"א, ולא סרו מסביב השכינה לעולם. י"ב גבולים חקוקים עליונים עלו במשקל באילן הגדול והחזק. ג' קווים המאירים בד' רוחות חו"ג תו"מ, שהם י"ב. וכולם מאירים במטרוניתא, השכינה, כאשר מתחברת במלך, ז"א. עצם השמים ממש, שמקבלת כל מה שיש בשמים, ז"א. וכל אלו האורות והשבילים מאירים בו באור השכינה.
תפד) האור של שישים גיבורים שמסביב השכינה, רשומים בו בנער, מט"ט. וקוראים להם שישים הכאות של אש לוהטים בדין, שהתלבש בהם מצד השכינה. כמ"ש, שישים גיבורים סביב לה.