נט) משום זה אומרים במוסף רה"ש, אם כבנים אם כעבדים. אם כבנים, שכתוב בהם, בנים אתם לה' אלקיכם. אם כעבדים, שכתוב, כי לי בני ישראל עבדים, ולא שאר האומות. אבל אלו הרשעים, שאינם עוסקים בתורה ומצוות, ואין עליהם עול תורה ועול תפילין ושאר המצוות, הם עבדים לאוה"ע המשעבדים בהם. כמו, עבדים היינו לפרעה במצרים.
ס) ואם שומרים שבתות וימים טובים, נאמר בהם, ויוציאנו ה' ממצרים. ויתקיים בהם הכתוב, למען ינוח שורך וחמורך, שהם חמור בתורה ומצוות, וינפש בן אמתך ובהמתך. עם הארץ נקרא בהמה. ואחר שיכניס את עצמו תחת בחינת אדם בתורה, יתקיים בו הכתוב, אדם ובהמה תושיע ה'. אם הוא כסוס, שאדונו רוכב עליו, והסוס סובל אותו, ואינו בועט באדונו. כך הוא צריך להיות, כסוס תחת התלמיד חכם.
סא) ומהו הסבל, שהעם הארץ צריך לסבול את התלמיד חכם? כי התלמיד חכם כיום השבת, צריך להיות כמי שאין לו משלו, כי ימות החול מכינים לשבת, ובשבת אין כלום. ואם עם הארץ סובל אותו בכספו, ונוהג עימו לעשות רצונו, לשמש אותו, ולהתנהג במצוות כפי רצונו, יתקיים בו, אדם ובהמה תושיע ה'. יושיע לו משוד ומגזילה, יושיע לו ממלאך המוות, שלא ישלוט עליו, וישחט אותו בסכין פגום שלו, וכל מה שנשחט בסכין פגום הוא נבלה, שנאמר בו, לכלב תשליכו אותו. שהוא ס"מ, שנקרא כלב.
סב) ונפש של תלמיד חכם נקראת שבת המלכה, הנפש היתירה של שבת והעונג שלה, הוא, נשמת חיים ורוח שכלי, שהם נשמה יתירה, נשמת כל חי ורוח יתירה, על נר"ן שהם עבדים, השולטים בגוף בימות החול. נשמה יתירה כתר על ראש צדיק, שהוא יום השבת, ז"א. והכתר שלו מאו"א. ובנשמה יתירה הזו תהלל יה, או"א, שעליהם נאמר, עין לא ראתה אלקים זולתך, משום שהם מרכבה לעילת העילות, א"א, שהוא מכוסה ואין העין שולטת בו. ומשום זה, עין לא ראתה גם באו"א, שהם המרכבה שלו. שמהם נמשכת נשמה יתירה של שבת, שהם כתר דז"א.
סג) רוח יתירה הוא נהר היוצא מעדן, מבין או"א, ז"א, בן י"ה, כי נאצל מי"ה. ומהלכו חמש מאות שנים, ה' ספירות חג"ת נ"ה, הנמשכים לו מבינה, שספירותיה מאות. וע"כ הם ה' מאות שנה. ומגיע לספירה השישית, שהיא צדיק, יסוד, להשקות את הגן, שהוא נפש יתירה, המלכות.
סד) נשמה השולטת בימות החול על עבד ה', היא מכיסא הכבוד, עולם הבריאה. כל הנשמות גזורות מתחת כיסא הכבוד. והרוח השולט בימות החול על עבד ה', הוא מעבד המלך מט"ט שבעולם היצירה, כולל שישה סדרי משנה, שש ספירות שלו חג"ת נה"י, שבהן הוא משנה לז"א, שש מעלות לכיסא. כי חג"ת נה"י דיצירה הן שש מעלות לעולם הבריאה, הנקרא כיסא. והנפש השולטת בימות החול, היא מכיסא דין, מעולם העשיה, מסנדלפון, תכלת שבציצית, כמעשה לִבְנַת הספיר, שהוא לשון עשיה.
אבל בת המלך היא הנפש השכלית של ת"ח שבפסח, ליל שימורים מצה שמורה, שנמשכת ממלכות, הנקראת בפסח ליל שימורים ומצה שמורה, לרוב מעלתה. והרוח, שמור כנגדה, הוא יו"ט ויום שבת. והם זכור ושמור. רוח, זכור, ז"א, יום השבת. נפש, שמור, המלכות, ליל שימורים וליל שבת. משום שנפש דאצילות ממלכות.
סה) וכך הם תלמידי חכמים, בניהם של המלך והמלכה, שהנפש שלהם היא של המלכות דאצילות, והרוח שלהם הוא מז"א דאצילות. הם נקראים שבתות וימים טובים. ואין להם כלום משלהם, כמו שבתות וימים טובים, כי אינם בעלי מלאכה, כשאר עבדים, שהם בניהם של ג' עולמות בי"ע, שהם חול. השכר שלהם בעוה"ז ובעוה"ב, הוא לענג אותם בכל מיני מאכל ומשתה, ולכבדם בלבושים יפים כמו השבת, שנאמר בו כבדהו, בכסות נקייה. כל מה שעושה האדם לכבוד שבתות וימים טובים, יש לעשות להם.
סו) ומי שמחלל שבת חייב סקילה, וכך מי שמשתמש בעטרה, חלף. וכך הוא המשתמש במי ששונה הלכות שמחלל תורתו. וכש"כ המבזה אותו, שהוא כאילו מבזה שבתות ומועדים. והעמידו בעלי המשנה, כל המבזה את המועדות כאילו כופר בעיקר.
סז) וכמו כל הכלים של ביהמ"ק, שנקראים קודש, כך כל אלו המשמשים את תלמידי חכמים נקראים קודש. ותלמידי הרב, שהם כנגד איברי הגוף של הרב, נקראים קודש קודשים. וזה הדבר, כי נרמז בהם, והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש ובין קודש הקודשים. ומט"ט והמחנות שלו, צריכים לקרב אותם, קרבן לפני ה' בכל לילה.
סח) העשיה שצריך לעשות, כדי לקבל עליו עול מלכות שמים, הוא, קבלת ייסורים של עניות, אשר לתלמיד חכם הוא מוות לגוף הבהמי שלו. כי מזון התורה הוא מזון של נר"ן השכליים, שהם כהן לוי וישראל. כהן, בו י', חכמה. לוי, בו ה', תבונה. ישראל, בו דעת, ו'. נפש יתירה, ה"ת דהויה, מלכות, הכוללת רמ"ח (248) מצוות עשה ושס"ה (365) לא תעשה.
ותורה זו היא אדם, ז"א, כמ"ש, זאת התורה אדם, הכולל שם המפורש, יוד הא ואו הא, ד' אותיות הויה במילוי אלפים. זו היא תורה, מזון לאדם בד' פנים שלו: פני אריה פני שור פני נשר פני אדם. שהם חו"ג תו"מ. כי פני אדם כוללים כל ד' פנים. והוא לעומת מזון של גוף הבהמי, שהוא ד' מינים: לחם, יין, בשר, כל מיני פירות. זה לעומת זה עשה אלקים: לחם כנגד פני אריה, חסד. יין כנגד פני שור, גבורה. בשר כנגד פני נשר, ת"ת. ומיני פירות כנגד פני אדם, מלכות.
סט) וצריך האדם להקריב בכל לילה קרבן של נר"ן הבהמיים לפני ה'. ויתוודה בכמה מיני וידויים, ויעלה אותם במחשבתו בעת קריאת שמע, להוציא אותם לקרבן לפני ה'. שיכוון שיוציא את רוחו הדופק בעורקי הלב. והנפש יכוון בשריפתה, ובשחיטתה, ובנחירתה, כמו הכהנים שהיו נוחרים, כמ"ש, וּמָלַק את ראשו ממול עורפו ולא יבדיל. והוא חנק. ויש כאן קבלת ג' מיתות: שריפה, ושחיטה שהם הרג, ונחירה שהיא חנק. וג' מיתות אלו הם כמָרָה אדומה, וכמָרָה ירוקה, וכמָרָה שחורה, שהם בכבד במָרָה ובטחול, והם כג' קליפות של אגוז.
כי ד' מָרות, הן כנגד חו"ב תו"מ. וכן רֵיאה כבד מָרָה וטחול. וכן ד' קליפות של אגוז. ואומר, שג' מיתות שריפה הרג וחנק, הם כנגד ג' מרות, בינה ת"ת ומלכות. שהאדומה כנגד בינה. והירוקה כנגד ז"א. והשחורה כנגד מלכות. וכן מיתת שריפה כנגד מה שפגם בחכמה. ומיתת הרג כנגד מה שפגם בז"א. ומיתת חנק כנגד מה שפגם במלכות.
ע) וקודם זה יתקן בחינת מזבח אבנים, שיכוון לעשותה סקילה, שיקבל עליו מיתת סקילה, שהיא ממָרָה הלבנה, כנגד חכמה, השולטת בכנפי רֵיאה, באלו הסְרָכות, הקליפות, המדביקות כנפי רֵיאה זו לזו ואינן יכולות לנשוב. שאלו הבהמות, נר"ן הבהמיות, נלכדות שם. ואז יורדת אש תכלת מהמלכות ומכלה אותם. ויהיו נר"ן הבהמיות שלו, בבחינת חיות ובהמות ועופות הטהורים, להקריבם לה' ולהשרות שמו עליהם. בזמן ההוא יתקיים בהם הכתוב, ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים. ויהיו כסוס שאדוניו רוכב עליו, מרכבה לה'. כמ"ש, כי תרכב על סוסיך מרכבותיך ישועה. ובזמן ההוא, אדם ובהמה תושיע ה'. שהם נר"ן השכליים, הנקראים אדם, ונר"ן הבהמיים, הנקראים בהמה.
עא) ותלמיד חכם צריך לראות את עצמו שקול כנגד כל בעלי תורה, וכך צריך לשקול את עצמו מצד התורה, מצד נר"ן השכליים. ומצד האיברים של הגוף, מצד נר"ן הבהמיים, צריך לראות את עצמו שקול כנגד כל עמי הארץ. כמ"ש, לעולם יראה אדם עצמו כאילו כל העולם כולו תלוי בו. וע"כ יכוון בנפשו וברוחו ונשמתו לעשות אותם קרבנות עם כל בני העולם. והקב"ה מצרף מחשבה טובה למעשה. ובזה, אדם ובהמה תושיע ה'.