צא) השם אל בכל מקום הוא חסד, כמ"ש, האל הגדול. וזהו הארה של חכמה העליונה, כי חסד, לעת גדלות ז"א, עולה ונעשה לחכמה עליונה. והרי כתוב, ואל זועם בכל יום, שעוזב הכתוב כל אלו השמות שמוֹרים על חסד, ואוחז בדין. א"כ, אין הדברים אמיתיים. ועוד כתוב, אל גיבור. האם נעמיד השם אל בדין או ברחמים?
צב) הרשעים מהפכים הרחמים לדין, שאין לך בכל ספירות העליונות של מלך הקדוש שהרחמים לא יהיו כלולים בדין, והדין ברחמים. והרשעים מהפכים הרחמים לדין. וע"כ, אע"פ שהשם אל הוא חסד, הרשעים מהפכים אותו לדין.
צג) כתוב, אל גיבור, שלרשעים נהפך לדין. אבל הכתוב, אל זועם בכל יום, משמע שבכל יום ויום עומד בדין, בין שבני העולם צדיקים, בין שאינם צדיקים. אל זועם בכל יום, שלפעמים השם אל הוא דין, ולפעמים הוא רחמים. אם בני העולם זכאים, הרי עומד השם אל, חסד. ואם אינם זכאים, הרי נקרא גיבור. וע"ז עומד בכל יום, שבכל יום יש זכאים ואינם זכאים. וע"כ לאינם זכאים, אל זועם בכל יום.
צד) אבל התירוץ הטוב הוא, אל, הארת חכמה עליונה, חסד. ועמד בקיומו בכל יום, כמ"ש, חסד אל כל היום. ולולא השם אל הזה, היה מתעורר בעולם, לא היה יכול העולם לעמוד, אפילו שעה אחת, מפני דינים קשים המתעוררים בעולם בכל יום. כמ"ש, אלה תולדות השמים והארץ בהִבָּראם. אל תקרא בהִבָּראם, אלא באברהם, חסד. כי בהתעוררות אברהם עומדים שמים וארץ. וכשמתעורר אברהם, החסד, בעולם, כל הדינים הנמצאים בכל יום ויום, דוחה אותם לחוץ ואינם עומדים לפניו.
צה) ואל זועם בכל יום. כתוב, זועם, כי בכל יום ויום שהדין נמצא דוחה אותו לחוץ, והוא עומד ומבשם העולם. כמ"ש, יומם יצווה ה' חסדו. ולולא זה, לא היה יכול העולם לעמוד אפילו רגע אחד. וע"כ הכל עומד ומתקיים בשביל אברהם, חסד.
צו) ושכתוב, אל גיבור, אין הפירוש שהשם אל הוא גיבור, אלא זה מרמז על האבות, חג"ת, לאמונה העליונה הקדושה, בינה, כמ"ש, פֶּלא יועץ אֵל גיבור אבי עד שַׂר שלום. פֶּלא, זו חכמה העליונה, שהיא פליאה ומכוסה מכל, כמ"ש, כי יפָּלא ממך דבר. אשר פֶּלא היא מלשון העלם. יועץ, נהר העליון הנמשך ויוצא ואינו נפסק, בינה, וזה יועץ לכל ומשקה לכל. כי כל המוחין של זו"ן ובי"ע מבינה יוצאים. אל, זהו אברהם, כמ"ש, האל הגדול, חסד. גיבור, זה יצחק, גבורה. אבי עד, זה יעקב, שאוחז לימין ולשמאל, ונמצא בקיום השלם. כי אבי עד, הוא לשון שלמות. שַׂר שלום, צדיק, יסוד, שלום העולם, שלום בית, שלום המלכה.