צח) זה קרבן אהרון ובניו אשר יקריבו לה'. רשעי העולם גורמים להקב"ה להסתלק מכנסת ישראל. כמ"ש, איש תהפוכות יְשַלַח מָדון ונרגָן מפריד אלוף. אלוף הוא הקב"ה. והם מפרידים זאת, המלכות, מזה, ז"א, שהוא שלום בית, יסוד, והם חיבור אחד.
צט) בא אהרון הקדוש ובניו, ועל ידיהם התקרבו שניהם, והזדווג זה, ז"א, בזאת, מלכות. כמ"ש, בזאת יבוא אהרון אל הקודש. זה, קרבן אהרון ובניו. והם מזווגים מלך הקדוש העליון, ז"א, במטרוניתא, המלכות. ועל ידיהם מתברכים העליונים והתחתונים, ונמצאות ברכות בכל העולמות. ונמצא הכל אחד בלא פירוד.
ק) למה לא כתוב זאת קרבן, לקרב זאת, המלכות לז"א? ולמה כתוב זה קרבן, שסובב על ז"א? והרי את המלכות אנו צריכים לקרב לז"א, ולא להיפך? כי בשעה שהכהן מקריב הקרבן מלמטה, הרי הכהן מלמעלה, החסד, מתחיל להביא החיבור לכנסת ישראל, המלכות, עד שמגיע אל זה, ז"א, לחבר אותו בזאת, המלכות, ולקרב אותם יחד. כלומר, כמו שהכהן למטה מקרב המלכות לז"א, כן כהן שלמעלה מקרב ז"א למלכות. ומשום זה הכהן משלים הקרבן ומקרב הזיווג.