קנה) אין מצורע אלא אותו שנעשה בזָבות, שאימו התעברה עימו בימי נידתה. כי חמש דמים הם בדם נידה המטמאים, וכולם דם טמא. ויש חמש דמים טהורים. ומי שעובר עליהם, כאילו עבר על עשרת הדיברות, שהם כלל כל תרי"ג (613) מצוות.
קנו) הקליפה, שנקראת שפחה, יצה"ר, מלאה מומים. משום זה, כל איש אשר בו מום, לא יקרב. ומשום זה, אין הכהן צריך להתקרב למי שיש בו מום, מכל מומים שבעולם. משום שהמטרוניתא, המלכות, נאמר בה, כולך יפה רעייתי ומום אין בך. וכך אין צריך להתקרב אליה, מי שיש בו מום. ואף כך, לא צריך להתקרב אליה זר, והזר הקרב יומת. והיינו ממזר, אותיות מום זר, זכר ונוקבא וקליפות. מום הנקבה, זר הזכר. ומשום זה ציווה, ואל אישה בנידת טומאתה לא תקרב. ועל אותם שקרבו אליה, נדב ואביהוא, כתוב בהם, ויקריבו לפני ה' אש זרה, אשר לא ציווה אותם, ותצא אש מלפני ה', ותאכל אותם וימותו.
קנז) קרבן האותיות, ייחוד אותיות השם, י' באיש, ה' באישה, שהם או"א, ו' בבן, חתן, ז"א, ה' בכלה, המלכות. אשרי הוא מי שמייחד ומקרב האותיות דהויה, בו ובאשתו כנגד י"ה, ובבנו ובבתו כנגד ו"ה, בקדושה ובברכה בטהרה בענווה ובבוֹשֵת פנים ובכל מידות טובות הכתובים ע"י בעלי המשנה.
קנח) ומתחממים באשות קדושות של איש ואישה, י"ה, שהם אש עולה ויורדת, כי אש הנקבה היא עולה ממטה למעלה, ואש הזכר יורדת ממעלה למטה. אש קודש של עצי המערכה, שהם עצי הקודש, האיברים הקדושים. ואש של גבוה יורדת, שהיא קודש קודשים. ובשביל שתי אשות אלו, אמר הנביא, באוּרִים כַּבדו ה', שהם האשות של השכינה, שבה כתוב, כי ה' אלקיך אש אוכֵלה הוא.
קנט) אלו שתי אשות, הם אש עליון, כיסא הרחמים, ואש תחתון, כיסא דין, שהם, בינה הרחמים, ומלכות דין. מלכות היא אש עולה ממטה למעלה, בינה היא אש יורדת ממעלה למטה. הויה עמוד האמצעי, ת"ת, אחוז בשתיהן. ע"כ אש עליון יה"ו. אותיות י"ה בינה, אות ו' ת"ת האחוז בה. ואש תחתון ה"ת, מלכות.
קס) ת"ת כשנאחז בשתי אשות, בינה ומלכות, שורה עליו חכמה. שבו אותיות כ"ח מ"ה. מ"ה:
יוד הא ואו הא, שבגי' מ"ה (45). כ"ח שלו הוא מילוי המילוי של הויה במילוי אלֶפים: יו"ד, וא"ו, דל"ת. ה"א, אלף. ואו, אלף, ואו. הא, אלף. ועם ד' אותיות הויה פשוטים בלי מילוי, הם ביחד מ"ב (42). ארבע אותיות הויה בלי מילוי, ועשר אותיות של הויה במילוי, וכ"ח (28) אותיות של הויה במילוי המילוי. וכל מ"ב אותיות אלו נמצאות באדם, ובאשתו, ובבניו, שהוא ארבע אותיות הויה, אשר עם המילוי, ועם מילוי המילוי, הם מ"ב אותיות. ומשום זה אין האדם שלם, אלא בבן ובת.
קסא) ומי שאין לו בן, ו' דהויה, מסתלקת ממנו י' דהויה. ומי שאין לו בת, ה"ת דהויה, מסתלקת ממנו ה"ר, האם של בת זוגו, כי האותיות אינן שורות זו בלי זו. ומשום זה, באיש ואישה בן ובת, שנעשו כראוי, שורה עליהם הויה, ונקראים, בנים אתם לה' אלקיכם.