קטו) מכאן ולהלאה מדובר בסוד השפתיים. באות פ' שנכללה באות ס'. שפתיים גדולות, זהו אדם המדבר לשון הרע ואנו מתבייש ואינו מפחד. בעל מחלוקת ורכילות הוא בין זה לזה, בין אדם לחברו. ומשלח ריבים בין אחים, הוא אינו בעל סוד. וכשמשתדל בתורה הוא מכסה סוד. אבל בעל לשון הרע ואינו שם יראה בליבו.
קטז) וסימן זה, אות פ' הכלולה באות ר' ואינה כלולה באות ס', זהו נראה שהוא צדיק. ואינו ירא חטא. ולא צריכים להשתדל אחריו, מפני שכל דבריו הם בפה ולא בגוף.
קיז) שפתיים נובלות וצומקות, ואינן קטנות. זהו אדם בעל כעס ביותר. בעל זדונות. אינו יכול לסבול דבר. בעל לשון הרע בגלוי לכל בלא בושה. לפעמים עוסק בליצנות. זהו אדם שצריכים להתרחק ממנו.
קיח) אם מתמלא זקנו בשׂיער, הוא לשון הרע, מורה עליו שמדבר בגלוי לכל, אין לו בושה. עוסק במחלוקת. מצליח בדברי העולם. רואה בשונאיו. זהו קורץ בעיניו. ע"ז כתוב, הֵעֵז איש רָשע בפניו. זהו באות פ' בלבד, שאינה נכללת באות ס' כלל. ולפעמים מתחברת באות ר', ובאות ר' הזו היא נכללת.