אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת יתרו. חלק ב' / ומשה עלה אל האלוקים

ומשה עלה אל האלוקים

רמה) ומשה עלה אל האלוקים. פירושו, שעלה למקום שנפרשׂים כנפי השכינה, כמ"ש, ויֵט שמים ויירד.

רמו) כל זמן שחקיקות המלך העליון, חקיקת המסך דחיריק שבקו האמצעי, בז"א, מתיישרים במקומם, שמכריעים בין ימין לשמאל, העולמות כולם הם בשמחה, וכל המעשים מתיישרים על קיומם. כמ"ש, את מעשה ה' כי נורא הוא. נורא הוא, שלמות הכל, כמ"ש, האל הגדול הגיבור והנורא. הנורא זה יעקב, קו אמצעי. וכתוב, ויעקב איש תם, כתרגומו, איש שלם. שלם בכל. כך כל מעשה הקב"ה, שלמים בשלמות בקיום שלם.

רמז) כתוב, ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה. מה ראה, שאמר, שהוא נורא? ראה השלמות של האמונה הקדושה, המלכות, שהייתה שכיח במקום הזה כעין של מעלה, ובכל מקום ששלמותו הייתה נמצאת, נקרא נורא.

רמח) אם כן, למה תרגומו נורא ולא שלם? שאם נורא פירושו שלמות, הלוא היה צריך לתרגם שלם? אלא אין יראה אלא במקום ששלמות נמצא. ובכל מקום שהשלמות נמצא, נקרא נורא. שכתוב, יְראו את ה' קדושיו, כי אין מחסור ליראיו. ומשמע ממה שאומר, כי אין מחסור, שיראה הוא שלמות, כי במקום שאין מחסור, יש שלמות.

רמט) מי עלה שמים וירד? זהו משה, שכתוב, ומשה עלה אל האלוקים. מי אסף רוח בחופניו? זהו אהרון, שכתוב, ומלוא חופניו קטורת סמים דקה. מי צרר מים בשמלה? זהו אליהו, שכתוב, אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי. מי הקים כל אפסי ארץ? זהו אברהם, שכתוב בו, אלה תולדות השמים והארץ בְּהִבָּראם. אל תקרא בהבראם אלא באברהם.

רנ) מי עלה שמים? זה הקב"ה, שכתוב בו, עלה אלוקים בתרועה. מי אסף רוח בחופניו? זה הקב"ה, שכתוב, אשר בידו נפש כל חי ורוח. מי צבר מים בשמלה? זה הקב"ה, שכתוב, צורר מים בעָבָיו. מי הקים כל אפסי ארץ? זה הקב"ה, שכתוב, ביום עשות ה' אלוקים ארץ ושמים.

רנג) הכול דבר אחד הוא, וכל הדברים נמצאים בהקב"ה, וכולם במשקל אחד עולים. אלה תולדות השמים והארץ בְּהִבָּראם. אל תקרא בהבראם, אלא באברהם, בחסד דז"א, שכתוב, כי אמרתי עולם חסד ייבנה. וכן שאר השמות, משה, אהרון, אליהו, ארבעה יסודות אש רוח מים עפר, הם שמותיו של הקב"ה.

רנד) הכול יפה, אבל סוף, שכתוב, מה שמו ומה שם בנו כי תדע. מה שמו, צודק. אבל, מה שם בנו? סוד הדבר כבר למדתי ושכחתי אותו.

רנה) שכתוב, בני בכורי ישראל. וכתוב, ישראל אשר בך אתפאר. ישראל פירושו ת"ת, וזה נקרא בנו. בתוך כך לא נזכר רבי ייסא, מה שאמר לו בחלום. חלש דעתו. הלך לביתו. ישן. הראו לו בחלום ספר אחד של אגדה, שהיה כתוב בו, חכמה ותפארת במקדשו.

רנו) הקיץ משנתו, הלך אל רבי שמעון, נישק ידיו, אמר, כך ראיתי בחלומי. ובפעם אחר ראיתי בחלומי ספר אחד של אגדה, שהראו לפניי, והיה כתוב בו, חכמה ותפארת במקדשו: חכמה אצלם למעלה, תפארת אצלם למטה במקדשו, שהוא מלכות. וכך ראיתי פעם אחת בחלומי, וכך מצאתי בפי, שנפל מקרא הזה בפי. אמר לו רבי שמעון, עד עתה עוד ילד אתה להיכנס בין קוצרי השדה, בעלי הסוד, והרי הכול הראו לך. וזהו שכתוב, מה שמו ומה שם בנו כי תדע. חכמה הוא שמו, ת"ת בנו. כי חו"ב הם או"א של ת"ת.

רנז) ומשה עלה אל האלוקים. אשרי חלקו של משה, שזכה לכבוד הזה, שהתורה מעידה עליו כך. בוא וראה מה בין משה לשאר בני העולם. שאר בני העולם, כשעולים, עולים לעושר, עולים לגדולה, עולים למלכות. אבל משה, כשעלה, כתוב בו, ומשה עלה אל האלוקים. אשרי חלקו.

רנח) מכאן לומדים, הבא להיטהר מסייעים אותו. שכתוב, ומשה עלה אל האלוקים. וכתוב אחריו, ויקרא אליו ה'. כי מי שרוצה להתקרב מקרבים אותו.

חזרה לראש הדף