רנט) ויקרא אליו ה' מן ההר לאמור, כה תאמר לבית יעקב. כתוב, אשרי תבחר ותְקָרב ישכון חצריך. אשרי חלקו של אותו האדם, שהקב"ה רוצה בו, וקירב אותו לשכון בתוך היכל הקדוש. שכל מי שהוא רוצה בו לקבלו לעבודתו, רשום הוא שרושמים אותו למעלה, לדעת כי הוא נבחר לפני מלך הקדוש העליון, לשכון במדור שלו. וכל מי שנמצא בו רושם ההוא, עובר בכל השערים של מעלה ואין מוחה בידיו.
רס) אשרי חלקו של משה, שעליו כתוב, אשרי תבחר ותקרב. וכתוב, ומשה ניגש אל הערפל. וניגש משה לבדו אל ה', והם לא ייגשו. כה תאמר לבית יעקב, לנקבות. ותגיד לבני ישראל, לזכרים.
רסא) כה תאמר, כמ"ש, כה תברכו. וכתוב, וחסידיך יברכוכָה. כלומר, יברכו כה. אשר כה, המלכות, שנקראת כה. כה תאמר לבית יעקב, באמירה, מצד הדין. ותגיד לבני ישראל. ותגיד, הוא כמ"ש, ויגד לכם את בריתו. וכמ"ש, הגדתי היום לה' אלוקיך. שהגדה הוא רחמים. לבני ישראל, הזכרים הבאים מצד הרחמים.
רסב) הגדתי לה' אלוקיך. הלוא לה' אלוקינו, היה צריך לומר? אלא, האם זה בלבד הוא? הרי כתוב, כי ה' אלוקיך מביאך, אשר ה' אלוקיך נותן לך, כי ה' אלוקיך אש. וכולם כך.
רסג) אלא כל הדר בא"י דומה כמי שיש לו אלוה, וכל הדר מחוץ לארץ דומה כמי שאין לו אלוה. משום שזרע קדוש לארץ הקדושה עולה, והשכינה במקומה יושבת, וזה בזה תלוי. וע"כ משה לא אמר אלוקיך, אלא לאלו שהיו עתידים להיכנס לארץ הקדושה, ולקבל פני השכינה. ומה שלא אמר אלוקינו, הוא משום שמשה לא זכה להיכנס לארץ. ומשום זה, כתוב אלוקיך בכל מקום, משום שהם היו עתידים להיכנס שמה.
רסד) אבל כאן כתוב, ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו, הגדתי היום לה' אלוקיך. והרי אלו כבר היו בארץ, מהו הטעם שאמר, אלוקיך ולא אלוקינו? אלא הם צריכים להראות ולהודות, משום שהחסד עליון זיכה אותם לכל זה, ושורים בארץ, ונכנסו לארץ ההיא, ועשה עימהם כל הטוב הזה, ומשום זה היו אומרים דברים אלו אל הכהן, שכתוב, הגדתי היום לה' אלוקיך, משום שבא מצד החסד.
רסה) כה תאמר לבית יעקב, למקום הראוי למדרגתם. ותגיד לבני ישראל, למקום הראוי למדרגתם. כי יעקב וישראל שתי מדרגות, יעקב ו"ק וישראל ג"ר. ובמדרגה אחת עולים, בז"א. אלא ישראל נקרא שלמות הכול. וע"כ כתוב, ותגיד לבני ישראל, להראות חכמה ולדבר ברוח החכמה את החסד והאמת שעשה להם הקב"ה. כי הגדה רומזת על חכמה.
רסט) כל אדם צריך לדבר עם אדם אחר כפי דרכיו. לנקבה לפי דרכיה, ולגבר כפי דרכיו. ולגבר שבגברים כפי דרכיו. כמ"ש, כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל.
רעז) אילו היו יודעים בני אדם חכמה מכל מה שנטע הקב"ה בארץ, וכוח כל מה שנמצא בעולם, היו מכירים כוח ריבונם בחכמה גדולה. אבל לא הסתיר הקב"ה חכמה זו מבני אדם, אלא כדי שלא יסורו מדרכיו, ולא יבטחו בחכמה ההיא, וישכחו את הקב"ה.
רעח) אין עשב ועשב הנולד בארץ, שלא תהיה בו חכמה רבה, וכוח גדול בשמים. בוא וראה מן האזוב. שבכל מקום שרצה הקב"ה לטהר את האדם, באזוב הוא נטהר. משום שיתעורר כוחו של מעלה שנפקד עליו. כי כוח ההוא שנפקד עליו, כשמתעורר, הוא מבער את רוח הטומאה, והאדם מיטהר. ועליך אני אומר, ברוך הרחמן שהצילוך.