וידבר אלוקים

שלא) מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהילתו. בכמה דרכים מעידה התורה באדם, שלא יחטא לפני אדונו. בכמה דרכים נותנת לו עצה, שלא יסור מדרכיו לימין ולשמאל. בכמה דרכים נותנת לו עצה, איך לשוב לפני אדונו, וימחול לו.

שלב) 613 מיני עצות נותנת התורה לאדם להיות שלם עם אדונו, משום שאדונו רוצה להטיב לו בעוה"ז ובעוה"ב. וביותר, בעוה"ב. כל מה שהקב"ה משלים את האדם, מטוב הזה שזוכה בהם לעוה"ב הוא נשלם בו, משום שעוה"ב הוא של הקב"ה.

שלג) עוה"ז כלפי עוה"ב אינו אלא כמו חדר הכניסה כלפי האולם. וכשזוכה אותו הצדיק זוכה בשלו. כתוב, ונחלה לא יהיה לו בקרב אחָיו, משום שהויה הוא נחלתו. אשרי חלקו, מי שזוכה לרשת נחלה עליונה הזו, זוכה בה בעוה"ז, ובבית של עוה"ז, כך זוכה בעוה"ב, ובבית העליון הקדוש, כמ"ש, ונתתי להם בביתי ובחומותיי יד ושם. אשרי חלקו של הצדיק ההוא, שמדורו עם המלך בביתו.

שלד) אשרי חלקו של צדיק ההוא שזכה לזה, כמ"ש, אז תתענג על ה'. על ה', מקום שעליונים ותחתונים נמשכים ממנו ומשתוקקים למקום ההוא, כמ"ש, מאין יבוא עזרי, מהכתר, שנקרא אין. וכתוב, ועד עתיק יומין מגיע ולפניו הקריבו אותי. הכתר, שנקרא עתיק יומין. וחשקם ועינוגם של הצדיקים הוא, להסתכל בזיו ההוא, שכל זיו יוצא ממנו, וממנו נמשכים כל הכתרים, הספירות.

שלה) אז תתענג על ה'. בסופו כתוב, והרכבתיך על בָּמותֵי ארץ. על מקום שנקרא במותי ארץ, שהוא למעלה מארץ הזו, למעלה מהמלכות, כלומר השמים, ז"א.

שלו) ולא כתוב אז תשב, אלא, אז תתענג על ה'. על שמים, ז"א. על במותי, הוא לכלול ציון וירושלים, שהם פנימיות וחיצוניות של יסוד המלכות, לכלול אותן משמים של מעלה, ז"א, ומארץ שלמעלה, המלכות. וכל אלו הדברים עולים במקום אחד.

רבי אבא מבאר דברי רבי שמעון ואומר, על ה', פירושו, שפע הכתר, הנמשך מכתר לז"א, והמקבל הוא במקום ז"א. כי אם הייתה הכוונה במקום כתר, היה צריך לומר, אז תשב על ה', שיישב במקום כתר. והכתוב אומר, אז תתענג, שיתענג משפע הכתר שבמקום ז"א, הנקרא שמים, ולא ממקום הכתר, שאין השגה שם. על במותי ארץ, מפרש רבי שמעון, שמים, ז"א. אומר רבי אבא, שהיא המלכות, ג"כ שפע ז"א המקובל ממקום המלכות, הנקראת ארץ. ומפרש שאין כוונת רבי שמעון כתר ממש, שהרי הוא מביא הכתוב, ועד עתיק יומין מגיע, כלומר, רק שמגיע לכתר, הנקרא עתיק יומין. ע"י שמקבל שפע הכתר ממקום ז"א, הוא מגיע לכתר.

שלז) אז תתענג על ה', והרכבתיך על במותי ארץ, והאכלתיך נחלת יעקב אביך. ש התענוג והעדן על ה', שהוא למעלה, הכתר. וכתוב, ועד עתיק יומין מגיע ולפניו הקריבו אותי. על במותי ארץ, ארץ החיים, המלכות.

שלח) והאכלתיך נחלת יעקב אביך. כמ"ש, וייתן לך האלוקים מטל השמים. טל השמים, נחלת יעקב. והברכה שבירך יצחק ליעקב על שמים, ז"א, ובירך אותו בברכה, שעתידים בניו של יעקב לעמוד לתחייה ע"י טל ההוא לעת"ל, שכתוב, וייתן לך האלוקים, לך ולא לאחר. מטל השמים, שבו עתידים המתים לעמוד לתחייה לעת"ל. אשר טל הזה יוצא מעתיקא קדישא לז"א, שמים, ושורה בשמים הזה.

שלט) מי ימלל גבורות ה', ישמיע כל תהילתו. מי ימלל, פירושו, מי ימולל ויבטל גבורות ה'. גבורת ה', חסר ו' של סימן הרבים, רומז, שהן הרבה גבורות, ויוצאות מגבורה אחת.

גבורה עליונה אחת, עטרה של העטרות, בינה, שדינים מתעוררים ממנה, מתעטרת, ויוצאים ממנה חמישים שערים, מהם ימין ומהם שמאל, וכל אחד ואחד נקרא גבורה, וכל אחד ואחד מתעטר באורות של חקיקות הגבוהות, וכולם נקראים גבורות ה'.

חקיקות הגבוהות, חקיקות הדין, שנעשו בבינה ע"י עליית המלכות אליה, שבסיבתה באה הבינה לקטנות. ואורות החקיקות הגבוהות, הג"ר, שחוזרות לבינה בסיבת ירידת המלכות ממנה.

שמ) גבורת ה' כתוב חסר ו', משום שכל הגבורות כלולות בגבורה העליונה, בינה. ישמיע כל תהילתו, השכינה, זיו כבודו של הקב"ה.

שמא) ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, ומשם ייפרד והיה לארבעה ראשים, שם האחד פישון. הרי אלו הנהרות נקראים בשמות, ואלו הארבעה נמשכים מנהר היוצא מעדן. יובַל שמו, כמ"ש, ועל יובַל ישלח שורשיו. וכתוב, ולא ימיש מעשות פרי, משום שעל יובל ישלח שורשיו, שהיא בינה. וע"כ כתוב, וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו, ששפע הבינה אינו פוסק. וע"כ כתוב, יוצא מעדן, יוצא ואינו פוסק.

שמב) וידבר אלוקים את כל הדברים האלה לאמור. וידבר, ולא, ויאמר, כי וידבר הוא בהרמת קול להכריז הדברים. בשעה שהקב"ה התגלה והתחיל לדבר, העליונים והתחתונים התחלחלו, ויצאו נשמות ישראל.

שמג) מילה ההיא הייתה פורחת מלמעלה למטה, ונחקקה בארבע רוחות העולם, ועלתה וירדה. כשעלתה, התמלאה מהרי אפרסמון הטהור, והתמלאה בטל שלמעלה, ומסובבת סביב ישראל ומחזירה להם נשמתם. ומסובבת וחוזרת ונחקקת במקומה בלוחות האבן. וכן כל מילה ומילה.