שמד) כל מילה ומילה הייתה מלאה בכל אלו הטעמים, בכל אלו דברי גזרות, שכר ועונש, סודות וסתרים, כאוצר הזה המלא מכל.
שמה) ובשעה שמילה הייתה יוצאת נראית כאחת, וכשהייתה נחקקת במקומה, בלוחות האבן, נראים במילה ע' (70) ענפים שעולים בתוכה, וחמישים כתרים חסר אחד מצד ההיא, וחמישים חסר אחד מצד האחר. כפטיש שמכה בהר, כמ"ש, וכפטיש יפוצץ סלע. והיו רואים ישראל עין בעין והיו שמחים.
שמו) וכל הדורות שאחריהם, כולם הזדמנו שם, וכולם קיבלו התורה בהר סיני. כמ"ש, כי את אשר ישנו פה עימנו עומד היום, ואת אשר איננו פה עימנו היום. וכולם היו כל אחד כראוי לו, וכולם רואים, ומקבלים הדברים.
שמז) וידבר אלוקים את כל הדברים האלה לאמור. אלוקים גבורה. את, מורה שנכלל בימין. כמ"ש, את השמים ואת הארץ. את השמים, ימין, ואת הארץ, שמאל, וכתוב, אף ידי יָסדה ארץ וימיני טיפחה שמים. וימין, זהו את, חסד. כל, בא לכלול כל שאר הספירות. הדברים, מורה שהדברים מתקשרים ונכללים זה בזה. האלה, מורה על כל הטעמים, הסודות, הסתרים, הגזרות, והעונשים.
שמח) לאמור, פירושו, להיות ירושה לכל. כמ"ש, תורה ציווה לנו משה מורָשה. האם יש לומר לכל, ולגלות, מה שלא נצרך לגלות לכל אדם? אלא כתוב, אנוכי ה' אלוקיך, מורה, כמו שאני מכוסה וסתום, כך יהיו דברים אלו מכוסים וסתומים בליבך.
שמט) פירוש אחר. וידבר אלוקים, מדרגה אחת. את כל הדברים האלה לאמור, חמש מדרגות אחרות. שכל מילה היא מדרגה אחת. וידבר אלוקים, גבורה. את, ימין, חסד. כל, חו"ג ביחד. כל, כולל את אברהם, כמ"ש, וה' בירך את אברהם בכל.
שנ) המילה הדברים, הוא לכלול שאר הכתרים שהתכסו. האלה, לכלול אלו שהתגלו וכתוב, וכל העם רואים את הקולות. שהם המתגלים הנכללים באלה. לאמור, כמ"ש, אשת חיל עטרת בעלה, שמורה על השכינה. וכתוב, לאמור הן ישלח איש את אשתו, וכיוון שהמילה לאמור סמוכה אל אישה, מורה על הנוקבא דז"א, השכינה.
שנא) וההר בוער באש עד לב השמים, חושך ענן וערפל. למה ניתנה התורה באש וחושך? משום שכל מי שעוסק בתורה ניצל מאש של גיהינום, ומחושך שמחשיכים כל שאר העמים לישראל, שבזכותו של אברהם ניצלו ישראל מאש של גיהינום.
שנב) אמר הקב"ה לאברהם, כל זמן שבניך יעסקו בתורה, יהיו ניצולים מאש וחושך. ואם לא יעסקו בתורה, הרי אש של גיהינום שולטת בהם, וישתעבדו בין האומות. אמר לו אברהם, בשני קשרים לא יקומו הדברים, אש גיהינום וגלות. אלא אם טוב לפניך, יהיו ניצולים מאש גיהינום וישתעבדו בין העמים עד שישובו אליך. אמר לו הקב"ה, כן הוא ודאי, זה שכתוב, אם לא כי צוּרם מְכָרם וה' הסגירם. צוּרם, זהו אברהם, שכתוב, הביטו אל צור חוּצַבתם. וה' הסגירם, זהו הקב"ה, שהסכים על ידו.
שנג) מיום שיצאו ישראל ממצרים עד יום שניתנה התורה, הם חמישים יום, משום שהם שנים של יובֵל, בינה, שכתוב, וקידשתם את שנת החמישים שנה, שער החמישים שבבינה.
שנד) יובל הוציא את ישראל ממצרים. יובל לא בינה בעצמה, אלא מצד יובל הייתה היציאה והתעורר הדין על המצרים. ומשום זה חמישים שנה אלו הם חמישים שערים של יובל, בינה. לא בינה עצמה הוציאה את ישראל ממצרים, אלא הנוקבא דז"א עלתה והלבישה את הבינה, ונעשתה כמוה, והוציאה את ישראל ממצרים. וזה נבחן שהוא מצד הבינה ולא בינה ממש.
שנה) כנגד זה חמישים פעמים כתוב בתורה המעשים של מצרים, וכולם שבחים. אשר הוצאתיך מארץ מצרים. ויוציאך ה' משם. כי ביד חזקה הוציאך ה' מארץ מצרים. וכולם הם חמישים פעמים ולא יותר, משום שהכול התעטר ביובֵל, בינה, ומצד היובל בא הכול. ובבינה יש חמישים שערים. ומשום זה התורה הבאה מגבורה התעטרה בימין, שכתוב, מימינו אש דת למו. וחמישה קולות היו במתן תורה, כנגד חג"ת נ"ה דבינה. וכולם נראים בהם ונכללו בהם. והתעטרו בבינה.
שנו) בזמן שקיבלו ישראל את התורה, יובל זה, בינה, העטיר בעטרות שלו להקב"ה, ז"א, כמלך המתעטר בתוך צבאותיו. כמ"ש, צֵאנה וראינה בנות ציון במלך שלמה, בעטרה שעיטרה לו אימו. אימו זה יובל, כי בינה הנקראת יובל, היא אמא של ז"א, שנקרא שלמה. והיובל התעטר בשמחה, באהבה ובשלמות, שכתוב, אֵם הבנים שׂמֵחה. אם הבנים, יובל.
שנז) ישמח אביך ואימך, ותָגֵל יולדתך. אביך ואימך, חו"ב, או"א.
שנח) בשעה שהתגלה הקב"ה על הר סיני, הזדעזע ההר, ובשעה שסיני הזדעזע, הזדעזעו כל שאר הרי העולם. והיו עולים ויורדים עד שהושיט הקב"ה את ידו עליהם והתיישבו. וקול יוצא ומכריז, מה לך הים כי תנוס, הירדן תיסוב לאחור. ההרים תרקדו כאילים, גבעות כבני צאן.
שנט) והם משיבים ואומרים, מלפני אדון חוּלי ארץ, מלפני אלוה יעקב. מלפני אדון, אמא, בינה. כמ"ש, אם הבנים שמחה. חולי ארץ, אמא תחתונה, מלכות. מלפני אלוקי יעקב, אבא, ז"א, אבא תתאה, כמ"ש, בני בכורי ישראל, ז"א, שנקרא ישראל. וע"ז כתוב, בעטרה שעיטרה לו אימו, בינה.
שס) מהו בעטרה שעיטרה לו? שכתוב, ושאול ואנשיו עוטרים אל דוד. לשון מסובבים, משום שז"א מתעטר ומסובב ע"י אמא, בלבן אדום וירוק, בכל הצבעים של ג' קווים, שכולם כלולים בו ומסובבים בתוכו. בעטרה, שעיטרה לו אימו. עטרה, כמ"ש, ישראל אשר בך אתפאר. וכתוב, ובית תפארתי אפאר, זהו ג"ר, פאר של ז"א, הנקרא ישראל ונקרא תפארת.
שסא) התורה ניתנה באש שחורה על אש לבנה, לכלול הימין בשמאל והשמאל שהוחזר לימין, כמ"ש, מימינו אש דת למו.
שסב) בשעה שעשן הסיני היה יוצא, עלתה האש והתעטרה בעשן ההוא בגילוי, והייתה נראית כאשכול הזה. ועלתה וירדה. והעשן היה מעלה כל הריחות והבשמים שבגן עדן, במראה של לבן ואדום ושחור. כמ"ש, מקוטרת מור ולבונה מכל אבקת רוכל.
שסג) עשן הוא השכינה שהתגלתה שם. כמ"ש, מי זאת עולה מן המדבר כתימרות עשן. שסובב על השכינה. מקרא שלם הוא, שכתוב, והר סיני עשן כולו מפני אשר ירד עליו ה' באש, ויעל עשנו כעשן הכבשן. אשרי העם שראו את זה ויודעים את זה.