שסד) כשנחקקו האותיות בלוחות האבן, היו נראות משני הצדדים, מצד זה ומצד זה. הלוחות היו מאבן ספיר, ונחקקו והתכסו באש לבנה, והאותיות היו מאש שחורה, ונחקקו משני הצדדים, מצד זה ומצד זה.
שסה) הלוחות היו בעינם, בשלמות בלי שינוי, והאותיות היו פורחות ונראות בשתי מיני אש, אש לבנה ואש שחורה, כדי להראות יחד ימין ושמאל, שלבן הוא ימין ושחור הוא שמאל. כמ"ש, אורך ימים בימינה, בשמאלה עושר וכבוד. א"כ למה כתוב, מימינו אש דת למו? אלא מצד הגבורה הייתה, שהוא שמאל, ונכללה בימין. ומשום זה הייתה בה אש לבנה ואש שחורה.
שסו) כתוב, והלוחֹת מעשה אלוקים המה. והלוחת כתוב חסר ו', כלומר אחד. שניים היו ונראו כאחד. ועשרה דיברות נחקקו בהם. חמישה כלולים בחמישה, כדי שיהיה הכול ימין. מעשה אלוקים המה ודאי.
שסז) הלוחות, של ספיר היו, ושני אבנים היו, והאבנים היו סתומים, נָפח הקב"ה ברוח, והתפשטו ונחקקו שני לוחות. כעין ספיר היו, ולא ספיר ממש. מהכתוב, מעשה אלוקים המה. ואם היו אבן ספיר, הרי הם כשאר אבנים טובות, ולא מעשה אלוקים.
שסח) האם ספיר, שהוא אבן טוב יקר משאר האבנים, אינו מעשה אלוקים? הלוא כל הבריאה היא מעשה אלוקים? אלא, מעשה אלוקים המה, הם בדיוק מעשה אלוקים בייחוד, ואינם נכללים במעשי הבריאה. והלוחות מעשה אלוקים המה. הלוחות כתוב, ולא כתוב, והאבנים מעשה אלוקים המה. אלא שנפח באבנים והתפשטו ונחקקו שני לוחות. והאבנים עצמם היו אבן ספיר ממש.
שסט) הכול הוא אחד, והולכים אל מקום אחד. אבל אלו שני לוחות היו עוד מטרם נברא העולם. ועלו מערב שבת. ועשה אותם הקב"ה.
שע) ממה נעשו הלוחות? מטל העליון הנמשך מעתיקא קדישא, הכתר, וכשנוזל ונמשך לשדה תפוחים הקדושים, המלכות, לקח מהם הקב"ה שתי כוסות וקפאו ונעשו שתי אבנים יקרות. נפח בהם, והתפשטו לשני לוחות. כמ"ש, מעשה אלוקים המה, והמכתב מכתב אלוקים. כמ"ש, כתובים באצבע אלוקים.
שעא) אצבע אלוקים. אצבע עולה לעשרה. כי עשר אצבעות הן ע"ס, וכלולות זה מזה, ויש בכל אצבע ע"ס. עד שנעשו יד שלם, כמ"ש, וירא ישראל את היד הגדולה.
שעב) חרות על הלוחות. נקובים היו כתב האבנים מעֵבר לעֵבר, והכתב נראה משני הצדדים. חרות, פירושו, חקיקת החקיקות, מעבר לעבר. מצד הזה נראה צד האחר, ונקרא מכאן, מה שכתוב בצד האחר.
שעג) בנס היו כתובים. שכל בני אדם היו אומרים ומעידים, שהוא מכתב אלוקים ודאי. כי כל בני העולם לא יכלו לדעת אותם, כמו שהיו.
שעד) לדעתם של אלו האומרים, שהיו נקובים מעבר לעבר, האם כתוב, חרות בלוחות? חרות על הלוחות כתוב, ולא מעבר לעבר. חמישה קולות לימין, וחמישה לשמאל. ואלו של השמאל כלולים בימין, ומהימין היו נראים אלו שבשמאל. ובלוחות הכול ימין, שנכללו חמשת הדיברות שבשמאל באלו שבימין. וע"כ מה שהיה בצד זה רואה לצד האחר וקורא אלו האותיות. באופן, שהנס הנאמר בלוחות, שקורא מצד זה, מה שכתוב בצד זה, אינו נאמר על פנים ואחור של הלוחות, אלא על ימין ושמאל שבהם, כי לא היו חרותים מעבר לעבר. אלא, השמאל חזר לימין, כמ"ש, מימינו אש דת למו. ומשום זה מכתב אלוקים הוא, ודאי.
שעה) ומפרש, איך זה היה, מי שהיה מצד זה, היה קורא, אנוכי ה' אלוקיך. ומאלו האותיות היה רואה וקורא, לא תרצח. היה קורא, לא יהיה לך, והיה רואה וקורא לא תנאף. היה קורא, לא תישא את שם ה' אלוקיך לשווא, והיה רואה וקורא, לא תגנוב. והכול מצד זה שבימין. וכך לכולם כן מצד האחר. וכולם כלולים זה בזה כאופן הזה. כמ"ש, מכתב אלוקים הוא.
שעו) ויירד משה אל העם ויאמר אליהם. ולא כתוב מה שאמר. דרך העולם, כשבא שמחה או צער לאדם, בטרם שיבין אותו, אינו יכול לסבול, כי ליבו פורח ממנו מיד. וכשמבין ויודע אותו, הוא עומד בקיומו ויכול לסבול. כש"כ כאן, שמשה אמר להם, מה שיהיה לאח"כ, וחיזק ליבם בדברים, ועם זה לא יכלו לסבול, כש"כ אם לא היה אומר להם כלום. ומשום זה, ויאמר אליהם מתחילה, וחיזק את ליבם, ואח"כ, וידבר אלוקים.
שעז) ועכ"ז, לא יכלו לסבול. כששמעו מילה של הקב"ה, פרחה נשמתם, ועלו נשמות ישראל עד כיסא הכבוד שלו להתדבק שם.
שעח) אמרה התורה לפני הקב"ה, האם לחינם הייתי אלפיים שנה מטרם שנברא העולם? האם לחינם כתוב בה, ואיש איש מבני ישראל ומן הגֵר הגר בתוכם. ואל בני ישראל תדבר לאמור, כי לי בני ישראל עבדים? איפה הם בני ישראל? בה בשעה החזירה התורה את נשמות בני ישראל, כל אחת ואחת למקומה, התורה התחזקה ואחזה בהן להחזירן לישראל. כמ"ש, תורת ה' תמימה משיבת נפש, כי השיבה נשמות ישראל אחר שפרחו מהם.
שעט) ויישב שלמה על כיסא ה' למלך. שש מעלות לכיסא, כנגד חג"ת נה"י, וע"כ נקרא כיסא ה'. שעמדה הלבנה במילואה בימיו של שלמה, הנוקבא דז"א הנקראת לבנה, הייתה בכל שלמותה.
שפ) מתי הלבנה, המלכות, במילואה? בשעה שעומדת בחמישה עשר מלכים: אברהם, יצחק, יעקב, יהודה, פרץ, חצרון, רם, עמינדב, נחשון, שלמון, בועז, עובד, ישי, דוד, שלמה. כשבא שלמה, מלך החמישה עשר, עמדה הלבנה, המלכות, במילואה. כמ"ש, ויישב שלמה על כיסא ה' למלך, שכיסא הוא המלכות. וכתוב, שש מעלות לכיסא, כנגד חג"ת נה"י שלה, הכול כעין של מעלה.
שפא) בימיו של צדקיהו, עמדה הלבנה, המלכות, בחיסרון, ונפגמה. כמ"ש, וירח לא יגיהַ אורו. וחשכו פניהם של ישראל.
שפב) רחבעם, אביה, אסא, יהושפט, יהורם, אחזיהו, יואש, אמציהו, עוזיהו, יותם, אחז, יחזקיהו, מנשה, אמון, יאשיהו, צדקיהו. וכשבא צדקיהו נפגמה הלבנה ועמדה בחסרונה, שכתוב, ואת עיני צדקיהו עיוור. וכתוב, השליך משמים ארץ, כלומר ארץ, המלכות, עברה מלפני שמים, ז"א, והתרחקה ממנו, וחשכה ארץ הזאת.
שפג) בשעה שעמדו ישראל על הר סיני, התחילה הלבנה להאיר. כמ"ש, ויט שמים ויירד. השמש, ז"א, הנקרא שמים, התקרב אל הלבנה, המלכות, והלבנה התחילה להאיר. כמ"ש, דגל מחנה יהודה מזרחה. יהודה הוא מרכבה למלכות, מזרחה, לשון זריחה והארה.
שפד) בהר סיני, התמנה יהודה לשלוט במלכות, שכתוב, ויהודה עוד רָד עִם אל ועם קדושים נאמן. מהו ועם קדושים נאמן? כשאמר הקב"ה לישראל, ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש, נאמן היה יהודה לקבל את המלכות. והתחילה הלבנה, המלכות, להאיר.