תד) לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי. שלא יהיה לך אלוהים אחרים במקום השכינה, שנקראת אלוקים. על פניי, להוציא פני המלך, שבהם נראה המלך הקדוש, והם שמו, ושמו הם, שהפנים הנראים הם שמו, המלכות, ושמו הוא הפנים הנראים. הוא שמו, ז"א הוא שמו. כלומר שהם אחד. כמ"ש, אני הויה הוא שמי. הוא ושמו אחד הוא.
תה) אשרי הם ישראל, שהקב"ה קרא אותם אדם. כמ"ש, ואַתן צאני צאן מרעיתי, אדם אתם. וכן כתוב, אדם כי יקריב מכם. מה הטעם שקרא אותם אדם? הוא משום שכתוב, ואתם הדבקים בה' אלוקיכם. אתם, ולא שאר עמים עכו"ם. ומשום זה אדם אתם. אתם קרואים אדם, ואין עכו"ם קרואים אדם.
תו) כיוון שאדם מישראל נימול, נכנס בברית שכרת הקב"ה עם אברהם, כמ"ש, וה' בירך את אברהם בכל. וכתוב, חסד לאברהם. והתחיל להיכנס במקום הזה. כיוון שזכה לקיים מצוות התורה, נכנס באדם הזה של המרכבה העליונה, ומתדבק בגוף המלך, ואז נקרא אדם.
תז) וזרע ישראל נקראים אדם. כתוב בישמעאל, והוא יהיה פרא אדם. פרא אדם ולא אדם. פרא אדם, משום שנימול והתחלה של אדם הייתה בו. שכתוב, וישמעאל בנו בן שלוש עשרה שנה בהימולו בשר עורלתו. כיוון שנימול, נכנס בהתחלה זו שנקרא כל, יסוד. כמ"ש, והוא יהיה פרא אדם. ולא אדם. וכתוב, ידו בכל, בכל ודאי ולא יותר, משום שלא קיבל מצוות התורה. התחלה הייתה בו
משום שנימול. אבל לא נשלם במצוות התורה. אבל זרע ישראל, שנשלמו בכל, נקראים אדם ממש. וכתוב, כי חלֶק ה' עַמו, יעקב חבל נחלתו.
תח) משום זה, כל צורת פנים מותר לעשות חוץ מפני אדם. כשנעשה צורת אדם, נראה שחקוק תוך חקיקות של השלמות, שניכר בה שלמות מיוחדת. קשריו עם הרוח נמצא בצורה, כלומר, שבצורת אדם הנעשה, ניכר קשריו עם הרוח שבו.
תט) והוא יהיה פרא אדם. אבל מהו סוף הכתוב, ועל פני כל אחיו ישכון?
תי) כתוב, וזאת התורה, אשר שׂם משה. ששמע מרבו.
תיא) כתוב, כי הוא חייך ואורך ימיך. מי שזכה בתורה ולא נפרד ממנה, זוכה לשני חיים: אחד בעוה"ז, ואחד בעוה"ב. שכתוב, חייך, לשון רבים, שהם שניים. וכל מי שנפרד ממנה, הוא כמו שנפרד מהחיים. ומי שנפרד מרבי שמעון, כאילו נפרד מכל.
תיב) ואם במקרא הזה שהוא פָתח בו פֶתח, לא יכולנו להיכנס בו, דברי תורה הסתומים על אחת כמה וכמה. אוי לדור שרבי שמעון יסתלק ממנו. כי כשאנו עומדים לפני רבי שמעון, מעיינות הלב פתוחים לכל עבר, והכול מתגלה, וכשנפרדנו ממנו, אין אנו יודעים כלום, וכל המעיינות סתומים.
תיג) כתוב, ויאצל מן הרוח אשר עליו, וייתן על שבעים איש הזקנים. כנר הזה שמאירים ממנו כמה נרות. והוא נמצא על שלמותו, שלא נחסר ממנו כלום, מחמת שהדליקו ממנו הנרות. כך רבי שמעון בן יוחאי בעל הנרות, הוא מאיר לכל, והאור לא סר ממנו ונמצא על שלמותו. הלכו עד שהגיעו אצלו.
תיד) כשהגיעו אצלו, מצאו אותו, שהיה יושב ועוסק בתורה, והיה אומר, תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו. כל התפילות של ישראל הם תפילה. ותפילת העני עליונה מכולם, משום שזו עולה עד כיסא הכבוד של המלך ומתעטרת בראשו. והקב"ה משתבח בתפילה ההוא, ע"כ תפילה של עני נקרא תפילה.
תטו) כי יעטוף. עטוף זה אינו עטוף של כסות, שהרי אין לו כסות. אלא כתוב כאן, כי יעטוף. וכתוב שם, העטופים ברעב. אף כאן, כי יעטוף הוא ברעב. ולפני ה' ישפוך שיחו, שיצעק לפני אדונו. וזה נוח לו לפני הקב"ה, משום שהעולם מתקיים בו, בשעה שלא נמצא מקיימי עולם אחרים בעולם. אוי למי, שעני ההוא יצעק עליו לאדונו, משום שהעני קרוב אל המלך יותר מכולם. כמ"ש, והיה כי יצעק אליי ושמעתי, כי חנון אני.
תטז) ולשאר בני העולם, פעמים ששומע ופעמים שאינו שומע. משום שמשכן של הקב"ה הוא באלו כלים השבורים. שכתוב, ואֶת דַכָּא ושפל רוח. וכתוב, קרוב ה' לנשברי לב. וכתוב, לב נשבר ונדכה, אלוקים לא תבזה.
תיז) מי שגוער בעני, גוער בשכינה. שכתוב, ואת דכא ושפל רוח. וכתוב, כי ה' יריב ריבם. כי האפוטרופוס שלהם הוא גיבור ושולט על כל, שאין צריך לעדים, ואינו צריך לדיין אחר, ואינו מקבל משכון כשאר הדיינים. ואיזה משכון הוא מקבל? נשמות של בני אדם. כמ"ש, וקָבע את קובעיהם נפש.
תיח) תפילה לעני. כל מקום שנקרא תפילה, הוא דבר עליון, שהיא עולה למקום עליון. מוחין דז"א נקראים תפילה של ראש, התפילין, שהמלך מניח אותם.
תיט) ראה רבי שמעון שבאו אצלו, הסתכל בהם ואמר להם, אוצר היה לכם ונאבד מכם. ששמעו דברי תורה ושכחו אותם. אמרו לו, ודאי שפֶתח עליון פָתח אדונִי, ואין אנו יכולים להיכנס בו.
תכ) אמרו לו, והוא יהיה פרא אדם. וסוף המקרא אנו רוצים לדעת, שכתוב, ועל פני כל אחיו ישכון. מהו, על פני כל אחיו? כי בירורו של כל המקרא אנו יודעים. וזה אין אנו יודעים, כי סוף המקרא אינו נראה כראשו.
תכא) אמר להם, הכול הוא דבר אחד, ובמדרגה אחת עולה. כמה פנים לפנים יש להקב"ה. יש פנים המאירים, פנים שאינם מאירים, פנים תחתונים, פנים רחוקים, פנים קרובים, פנים שבפְנים, פנים שבחוץ, פנים של ימין, פנים של שמאל.
תכב) אשרי הם ישראל לפני הקב"ה, שנאחזים בפנים העליונים של המלך, בפנים שהוא ושמו אחוזים בהם, והוא ושמו אחד. ושאר העמים אחוזים בפנים הרחוקים, בפנים התחתונים. ומשום זה הם רחוקים מגוף המלך. כי אנו רואים, כל אלו המצרים קרוביו של ישמעאל, וכמה אחים וקרובים היו לו, וכולם היו בפנים התחתונים באלו פנים הרחוקים.
תכג) ובשביל אברהם, כשנימול ישמעאל, זכה, ששׂם משכנו וחלקו במקום השולט על כל אלו פנים הרחוקים ותחתונים, על כל אלו הפנים של שאר העמים. כמ"ש, ידו בכל. אשר כל, פירושו יסוד. ומשום זה על פני כל אחיו ישכון. כלומר, ישים משכנו וחלקו למעלה מכולם. ידו בכל. השולט על כל שאר הפנים שלמטה. ומשום זה, על פני כל אחיו, ודאי שהם לא זכו כמוהו.
תכד) באו תלמידיו ונישקו ידיו. זהו שאנשים אומרים, יין מתחזק על שמריו ומעיין הבאר מתעטר על קשר העפר והפסולת שמכסה אותו, שמתוך הדוחק שלו לפרוץ העפר, נובע ביותר כוח. כן ישמעאל התחזק בשליטתו על כל הפסולת של אחיו, שהם הפנים המרוחקים והתחתונים. אוי לעולם כשיסתלק אדוני ממנו. אוי לדור שיקרה בזמן ההוא. אשרי הדור שמכיר את אדוני, אשרי הדור שהוא שורה בתוכו.
תכה) גר שהתגייר נקרא גר צדק ולא יותר. ולמה כאן, אמר אדוני, ידו בכל, שזכה ליסוד שנקרא כל? אמר רבי שמעון, הכול נקשר במקום אחד. כי ישמעאל משונה, שאינו גר, שבנו של אברהם היה, בנו של קדוש היה. וכתוב בישמעאל, הנה בירכתי אותו, כלומר ברכה בכל. ועל כך כתוב, ידו בכל.
תכו) ומשום זה כתוב, על פני כל אחיו ישכון. כי אם שאר קרוביו היו מתגיירים, היו נקראים גר צדק ולא יותר. והוא יותר ועליון מכולם. כש"כ אלו שלא נימולו, העומדים באלו פנים הרחוקים והתחתונים. שהוא, משכנו למעלה מכל פנים שלהם, ומכל פנים של העמים עכו"ם. כמ"ש, על פני כל אחיו ישכון.