תכז) לא תעשה לך פסל וכל תמונה. כל צורת פנים מותר לעשות, חוץ מפני אדם, כי פני אדם שולט על כל.
תכח) פירוש אחר. לא תעשה לך פסל וכל תמונה, הוא כמ"ש, אל תיתן את פיך לחטיא את בשרך. כמה יש לו לאדם להיזהר בדברי תורה, כמה יש לו להיזהר שלא יטעה בהם, ולא יוציא דבר בתורה, מה שאינו יודע, ומה שלא קיבל מרבו. שכל מי שאומר בדברי תורה, מה שאינו יודע, ולא קיבל מרבו, עליו כתוב, לא תעשה לך פסל וכל תמונה. ועתיד הקב"ה להיפרע ממנו בעוה"ב, בזמן שנשמתו רוצה להיכנס למקומה, שאז דוחים אותה לחוץ, ותִכלה ממקום ההוא הצרור בצרור החיים של שאר הנשמות.
תכט) כתוב, למה יקצוף האלוקים על קולך. קולך, זהו נשמתו של אדם. ע"ז כתוב, כי ה' אלוקיך אל קנא הוא. משום שמקנא לשמו בכל, אם משום צורת פנים מקנא לשמו, משום שמשקר בשמו. אם משום התורה, שאומר מה שלא יודע ולא קיבל מרבו.
תל) התורה כולה היא שם קדוש, שאין לך דבר בתורה, שאינו כלול בשם הקדוש. ומשום זה צריכים להיזהר, שלא לטעות בשמו הקדוש ולא לשקר בו. ומי שמשקר במלך העליון, אין מכניסים אותו לארמון המלך, ויכלה מעוה"ב.
תלא) כתוב, לא תעשה לך פסל וכל תמונה. וכתוב, פַּסל לך שני לוחות אבנים. כלומר, לא תעשה לך פסל, פירושו, לא תעשה לך תורה אחרת, שלא ידעת ולא אמר לך רבך. כי אנוכי ה' אלוקיך אל קנא. אני הוא העתיד להיפרע ממך בעוה"ב, בשעה שהנשמה תבקש להיכנס לפניי. כמה עתידים לשקר בה ולהכניסה לתוך הגיהינום.
תלב) לא תעשה לך פסל. שצריך האדם שלא ישקר בשמו של הקב"ה. כי קשר הראשון שנקשרו ישראל בהקב"ה, היה כשנימולו. וזהו חוק הראשון לכולם, להיכנס בבריתו של אברהם, שהוא קשר של השכינה. וצריך האדם שלא ישקר בברית הזה, שמי שמשקר בברית הזה, הוא משקר בהקב"ה. ומהו שקר? שלא יכניס ברית ההוא ברשות אחר, כמ"ש, ובעל בת אל נכר.
תלג) מכאן כתוב, בה' בָגדו כי בנים זרים ילדוּ. כי מי שמשקר בברית הזה הוא משקר בהקב"ה, משום שברית הזה אחוז בהקב"ה. וכתוב, לא תעשה לך פסל.