א) כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגולתו. כמה אהובים הם בני ישראל לפני הקב"ה, שרצה בהם ורצה להתדבק בהם ולהתקשר עימהם, ועשה אותם עם יחיד בעולם, שכתוב, ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ, והם רצו בו והתקשרו בו. כמ"ש, כי יעקב בחר לו יה. וכתוב, כי חלֶק ה' עמו. ונתן לשאר העמים שרים מושלים עליהם, והוא לקח לחלקו את ישראל.
ב) מי זאת הנשקפה כמו שחר, יפה כלבנה. מי זאת, שני עולמות המתחברים יחד, כמ"ש, מן העולם ועד העולם, שהם בינה ומלכות. מ"י, מדרגה עליונה למעלה, ההתחלה העומדת לשאלה, בינה, כמ"ש, שׂאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה. "זאת", מדרגה תחתונה למטה, עולם התחתון, מלכות. שתיהן שתי עולמות בחיבור אחד בקשר אחד ביחד, ע"י עליית המלכות לבינה, שמשום זה השיגה המוחין דבינה.
ג) כאשר שתיהן מתחברות כאחת, המלכות נשקפה כמו שחר. כלומר, כשהשחר רוצה להאיר. ואח"כ, יפה כלבנה, המלכות מאירה כלבנה, שאור השמש, ז"א, מאיר בה. ואח"כ, ברה כחמה, כאור השמש, כשהלבנה עומדת במילואה, שמלכות פב"פ עם ז"א, המכונה שמש. איומה כנִדגָלות, חזקה להגן על הכול, כי אז יש לה שלמות וגבורה לעשות חיל.
ד) המלכות מקבלת כוח, מוחין מעולם העליון, מבינה, ע"י יעקב איש תם, שחיבר אותם יחד, שע"י העלאת מ"ן העלה המלכות לבינה, והתחברו זו בזו. חיבר אותן יחד למעלה, שהבינה קיבלה צורת המלכות, לאה. וחיבר אותן יחד למטה, שהמלכות קנתה צורת הבינה, רחל. ומשם יצאו י"ב שבטים קדושים, כעין של מעלה, כמו י"ב הבחינות שיש במלכות של מעלה. יעקב, שהיה שלם, הביא אהבה בשני העולמות, שנשא שתי אחיות לאה ורחל, שני עולמות בינה ומלכות. שאר בני אדם, שעושים כזאת, הם מגלים עריות למעלה ולמטה, וגורמים שנאה בשני העולמות, וגורמים פירוד בין ז"א ולאה ובין ז"א ורחל, כי מחזה ולמעלה הוא מזדווג עם לאה, ומחזה ולמטה עם רחל. כמ"ש, ואישה אל אחותה לא תיקח לצרור, שנעשו צרות ומלאות שנאה זו לזו.
ה) מהו הפירוש, ותקנא רחל באחותה? אם הכתוב מדבר בשני העולמות, לאה ורחל, שהן בינה ומלכות, שנכללו יחד, איזה קנאה יש כאן? כי עולם התחתון, רחל, כל חשקה להיות כעין עולם העליון, לאה, שהיא בינה, ולרשת מקומה. במקום אחר, יש קנאת סופרים תרבה חכמה. וכאן יש ג"כ קנאת סופרים. משום שיש ספר וספר, או"א, שמהם נמשך החכמה. ע"כ ע"י קנאה באלו הסופרים, מרבים המשכת החכמה אצלם.
ו) ועכ"ז יעקב לא השלים להם כראוי, שאר בני העולם גורמים שנאה ופירוד ומגלים עריות שלמעלה ושלמטה. כי בזה יש העריות של אמא ובתה, בינה ומלכות, שתי אחיות והן אישה ובתה כאחד, משום שהן באחווה ובאהבה ובחיבור של הרצון. ונקראות ג"כ אם ובת, משום שבינה נקראת אם והמלכות בתה. מי שמגלה ערוותן, הדינים שבהן, אין לו חלק לעוה"ב, בינה, ואין לו חלק באמונה, המלכות.
ז) כי יעקב בחר לו יה. התדבק למעלה באו"א באור החסדים שבהם, הנקראים יה. כיוון שהשלים הכול ונקרא ישראל, אז, ישראל לסגולתו, למלכות, הנקראת סגולה, שאז לוקח הכול בימין ושמאל, למעלה באו"א, המאירים חסדים, ולוקח למטה בישסו"ת, המאירים חכמה. ונשלם בכל, בחכמה ובחסדים.