יד) מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך.
טו) מדרגה העליונה, עולם העליון, בינה, נקראת מ"י. מדרגה תחתונה, עולם התחתון, מלכות, נקראת מ"ה. כתוב, מה ה' אלוקיך שואל מעימך. אל תקרא מ"ה, אלא מא"ה, משום שכל מדרגות עליונות בשלמותם, שהם חמישים, הם במלכות. וע"כ נקראת מאה. כי חמישים שלה, שהם כח"ב תו"מ, שכל אחת כוללת עשר, וחמישים של בינה, הם מאה. וע"כ בינה נקראת מ"י, שהם חמישים, והמלכות מ"ה, שהוא מאה, מפני שכוללת בתוכה גם החמישים דבינה.
טז) עוד טעם שהמלכות נקראת מה. אע"פ שההמשכה העליונה של חכמה נמשכת דרך מדרגות העליונות, בינה וז"א, אינה מתגלה עד שנשלמת במלכות, שהיא מקום הסוף של כל המדרגות, הסוף של המשכת הכול, ועומדת בגלוי, בהארת החכמה. ואע"פ שהתגלתה יותר מכולם, קיימת לשאלה, מה, מה ראית, מה ידעת. כמ"ש, כי לא ראיתם כל תמונה.
יז) משום זה כתוב, מה רב טובך. אשר מ"ה היא המלכות. רב טובך, יסוד דז"א, נקרא רב טוב, כמ"ש, ורב טוּב לבית ישראל. כי אור הראשון הכלול ביסוד, נקרא טוב סתם. וכאן כלולים זכר ונקבה, שגם הנקבה הנקראת מה, ע"ש שבה נגלה החכמה, גם היא כלולה כאן, שכתוב, מ"ה רב טובך. וע"כ כתוב, רב, כי רב מורה על הארת החכמה. אשר צפנת, כי אור הזה נגנז, כמו שאור הראשון נגנז ונשמר לצדיקים. פעלת, כי במלכות, הנקראת מ"ה, ע"ש התכללות הבינה בה, הוא אומנות הכול, אומנות של כל העולם, אומנות של נשמות ורוחות. כי אם
לא הייתה אומנות הזה של התכללות הבינה במלכות, לא היו יוצאים שום מוחין בזו"ן וג' עולמות בי"ע.
יח) בהתכללות הבינה במלכות עשה הקב"ה אומנות של כל העולם. וזה שכתוב, בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ, בזה נעשה המשכן ונבנה, שהוא בצורת עולם שלמעלה, בינה, ובצורת עולם התחתון, מלכות. כמ"ש, ויקחו לי תרומה. לי תרומה, הן ב' מדרגות, בינה ומלכות, שהן אחת, שמתחברים יחד.