קסג) כמו שהם, הו"ק דז"א, מתייחדים מחזה דז"א ולמעלה, באחד, שאין עימהם שותפות דס"א, אף המלכות מתייחדת מחזה דז"א ולמטה, באחד, כדי שתהיה עימהם למעלה, אחד כנגד אחד, כי הקב"ה, ז"א, אחד למעלה, אינו יושב על כיסא כבודו, מלכות, עד שגם היא נעשית אחד כמוהו, כדי להיות אחד באחד. כמ"ש, ה' אחד ושמו אחד. כי ה', ז"א, ושמו, המלכות, והם אחד באחד.
קסד) שבת, המלכות, הנקראת שבת בעת שמתייחדת באחד, שישרה עליה ז"א, שהוא אחד. וזו התפילה של ליל שבת, כי אז מתייחד כיסא הכבוד הקדוש, המלכות, באחד, וניתקנת שישרה עליה מלך הקדוש העליון, ז"א.
קסה) כאשר נכנסת השבת, מתייחדת ומתפרדת מס"א, וכל הדינים עוברים ממנה, ונשארת בייחוד האור הקדוש, ומתעטרת בעטרות למלך הקדוש. וכל ממשלות הרוגז ובעלי הדין בורחים כולם, ואין ממשלה אחרת בכל העולמות, חוץ ממנה.
קסו) ופניה, ג"ר שלה, מאירים באור העליון ומתעטרת בעם הקדוש למטה, שכולם מתעטרים ממנה בנשמות חדשות. אז תחילת התפילה לברך אותה בשמחה, בהארת הפנים, ולומר, ברכו את ה' המבורך. את, המלכות, כדי להתחיל בברכה אליה.
קסז) אסור לעם קדוש להתחיל אליה בפסוק של דין, והוא רחום, משום שכבר נפרדה מס"א, וכל בעלי הדין נפרדו ועברו ממנה. ומי שמעורר דין למטה, גורם שיתעורר כך למעלה, והכיסא הקדוש, המלכות, אינו יכול להתעטר בעטרת הקדושה. שכל זמן שמעוררים למטה את בעלי הדין, שמקודם לכן היו נעדרים, והיו הולכים כולם להסתתר תוך נקב העפר של תהום הגדול, מכוח קדושת השבת, ועתה שעוררו אותם מלמטה, כולם חוזרים לשרות במקומם, כמו בחול, והתרחק על ידיהם מקום הקדוש, המלכות, הרוצה מנוחה.
קסח) ולא לבד התעורר למעלה ע"י התחתונים, אלא אין התעוררות מתעורר למעלה עד שישראל מעוררים למטה, כמ"ש, בכֵּסֶה ליום חגנו.לא כתוב, ליום חג, אלא, ליום חגנו, משום שקדושת החג מתעוררת למעלה ע"י ישראל, שמקדשים אותו למטה, וע"כ הוא חגנו.וע"כ לעם קדוש, המתעטרים בעטרות קדושות של נשמות, כדי לעורר מנוחה, אסור לעורר דין, אלא כולם יהיו ברצון ואהבה רבה, שיעוררו ברכות למעלה ולמטה ביחד.