ריד) מזמור שיר ליום השבת. שבח הזה אמר אדה"ר בשעה שגורש מגן עדן, ובא השבת והגן עליו. שבח הזה, עולם התחתון, המלכות, משבח לעולם העליון, שהוא יום שכולו שבת, שהוא המלך שהשלום שלו, ז"א. וזה מזמור שיר. ולא כתוב מי אמר אותו, רמז למלכות, שכל מקום שנאמר סתם רומז על המלכות.
רטו) ליום השבת, יום העליון, שבת העליון, ז"א. שבת סתם זהו שבת של ליל שבת, המלכות. יום השבת, זהו שבת של מעלה, ז"א. יום ז"א, לילה המלכות. ושמרו בני ישראל את השבת, זה לילה, הנוקבא. זכור את יום השבת, זהו יום, הזכר, ז"א. משום זה כתוב, מזמור שיר ליום השבת, שהמלכות משבחת לז"א, שנקרא יום השבת.
רטז) עולם התחתון, מלכות, בא סתם בלי שם. אור הנר אינו ניכר ביום באור השמש, וע"כ אינה עולה בשם. וכל אלו השבחים של שבת, כבוד יום, הוא שבח עליון על כל שאר הימים.