רכא) ואתה ה' אל תרחק, איילוּתי לעזרתי חושה. דוד המלך אמר זה בשעה, שהיה מתקן ומסדר השבח של המלך, כדי לחבר השמש, ז"א, בלבנה, מלכות. כיוון שהיה מתקן ומסדר השבחים של המלך אל החיבור, אמר, ואתה ה' אל תרחק.
רכב) ואתה ה', החיבור ביחד בלי פירוד. כי "אתה" המלכות, ה' ז"א. אל תרחק, כיוון שעולה להתעטר בבעלה, בעולם העליון, ומשם צריכים להעלותה לא"ס, כדי שיתקשר הכול למעלה למעלה, וע"כ אומר, אל תרחק, להסתלק מאיתנו לעזוב אותנו.
רכג) משום זה בסדר השבח, צריכים ישראל להיכלל שם ולהתדבק עם ז"א והמלכות, מלמטה, שאם ירצה להסתלק מהם כבוד הזה, המלכות, הרי ישראל למטה אחוזים בה, ומחזיקים בה, שאינם עוזבים אותה להסתלק מהם. וע"כ התפילה בלחש, כמי שמדבר בסוד עם המלך. כי בעוד שהיא עימו בסוד, אינה מתרחקת ממנו כלל. כי אז היא כלולה לגמרי בז"א, ואע"פ שגם ז"א עולה לא"ס, אינו מתרחק ממנו, כי תכף חוזר למקומו.
רכד) כמו אייל וצבי, בשעה שמתרחקים, חוזרים מיד אל המקום שעזבו, כך הקב"ה, אע"פ שהסתלק למעלה בא"ס, מיד חוזר למקומו, משום שישראל למטה מתאחדים בו, ואינם עוזבים אותו, להישכח ולהתרחק מהם. וע"ז כתוב, איילותי לעזרתי חושה.
רכה) ומשום זה צריכים להתאחד בהקב"ה, ולאחוז בו, כמי שמושך מלמעלה למטה, שלא יהיה איש נעזב ממנו אפילו שעה אחת. וע"כ כשסומך גאולה לתפילה, ברכת גואל ישראל לתפילת שמונה עשרה, צריך להיאחז בו ולדבר עימו בלחש, שלא יתרחק ממנו, ולא יעזוב אותנו. וע"כ כתוב, ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום, אשרי העם שככה לו, אשרי העם שה' אלוקיו.