תקסא) ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך. אם בארץ ישראל מברכים, בחוץ לארץ מאין לנו שצריכים לברך? האם משמע שבחוץ לארץ לא צריכים לברך? אלא הקב"ה, כשברא העולם חילק העולם, מקום היישוב לצד אחד, ומקום החָרב לצד האחר. וחילק את מקום היישוב, וסיבב העולם מסביב נקודה אחת, שהיא ארץ הקדושה. כי ארץ הקדושה היא אמצעית העולם, ובאמצעה של ארץ הקדושה הוא ירושלים. ואמצעה של ירושלים היא בית קודשי הקודשים. וכל הטוב וכל המזון של היישוב כולו, יורד שמה מלמעלה, ואין לך מקום בכל היישוב שאינו ניזון משם.
תקסב) חילק את מקום החרב, ולא נמצא חורבן חזק בכל העולם, זולת מדבר ההוא, שישראל שברו כוחו וגבורתו ארבעים שנה. כמ"ש, המוליכך במדבר הגדול והנורא. במדבר שולט הס"א, ובעל כורחו, כנגד רצונו, הלכו ישראל עליו ושברו כוחו ארבעים שנה. ואם ישראל היו נמצאים צדיקים בארבעים שנה האלו, היו מעבירים את הס"א מהעולם. ומשום שהכעיסו את הקב"ה בכל פעם, התחזק הס"א, ונפלו כולם שם תחת רשותו.
תקסג) הרי משה, שעלה מעלתו על כל בני העולם, איך מת שמה? כי משה לא היה ברשותו של הס"א, אלא בהר העברים. העברים, מחלוקת, מלשון עברה וזעם, שנחלקו עליה השליטים העליונים שלמעלה, שרצו לשלוט על ההר, ולא נמסר ביד ממונה ושליט אחר, ונשאר כך, עד שבא משה, עבד הנאמן, ושלט עליו. ונקבר שם, ולא עסק בקבורתו, אלא הקב"ה בלבדו, שכתוב, ויקבור אותו בגיא.
תקסד) מי קבר אותו? לא כתוב מי הוא. אלא מקום השכינה, הנקראת מקום. וע"כ בהר הזה לא שלט עליו חוץ ממשה לבדו, והוא נקבר שם. ומשום שידעו כל דורות העולם אחרים, שמֵתי מדבר האלו יקומו לתחיית המתים, השרה הקב"ה בתוכם את הרועה שלהם, שיהיו כולם בהתעוררות הקיום לעוה"ב.
תקסה) א"כ שמדבר הוא כוחו של הס"א, איך ציווה הקב"ה על שעיר הזה, לשלוח אותו להר אחר, שנקרא עזאזל? הלוא היה להם לשלחו להר ההוא, שהלכו בו ישראל במדבר, ששם הוא מקום כוחו של הס"א? כיוון שכבר הלכו בו ישראל ארבעים שנה, נשבר כוחו והתגבר במקום שלא עבר שם אדם מעולם, אבל בהר שבמדבר שהלכו בו ישראל, היה מושבם של ישראל שם ארבעים שנה.
תקסו) אבל מקום ששולחים השעיר, הוא סלע חזק עליון, ותחת עומקו של סלע, שאדם אינו יכול להיכנס שמה, הס"א שולט יותר לאכול טרפו. ואז יעבור מישראל, ולא יימצא עליהם מקטרג במקום היישוב.
תקסז) ממשלתה של אמונה היא תוך נקודה האמצעית של כל ארץ הקדושה, בבית קודש הקודשים, ואע"פ שעתה אינו מתקיים, עכ"ז, בזכותו ניזון כל העולם, ומזון וכלכלה יוצאים משם לכל, בכל מקום צד היישוב. ומשום זה, אע"פ שישראל מחוץ לארץ הקדושה, עכ"ז, מכוח וזכות של הארץ, נמצא מזון וכלכלה בעולם. וע"כ כתוב, וברכת את ה' אלקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך. על הארץ הטובה ודאי, כי בזכותה נמצא מזון וכלכלה בעולם.
תקסח) מי שמתעדן על שולחנו ומתענג במאכלים, יש לו לזכור ולדאוג על הקדושה של ארץ הקדושה, ועל היכל המלך שנחרב, ובזכות העצב ההוא שנעצב על שולחנו שם, בתוך השמחה והמשתה שלו, חושב עליו הקב"ה כאילו בנה ביתו, ובנה כל אלו חורבות של ביהמ"ק. אשרי חלקו.