תקצד) ועשו ארון עצי שיטים. ספר תורה הוא עמוד האמצעי, ז"א. הארון שלו הוא השכינה. מבית ומחוץ תצַפנו, זהו הקב"ה בשכינתו, שמכסה אותו מבחוץ ומבפנים. הקב"ה ושכינתו אחד. משא"כ בארון שבעוה"ז, שהתורה שמבפנים היא מין אחד, והארון הוא מין אחר. זה בכתיבת דיו, וזה עץ מצופה זהב. וודאי התורה חביבה מכל, כמ"ש, לא יערכנה זהב וזכוכית.
תקצה) ומבחינה אחרת, אפילו התורה והארון
שבעוה"ז מראה שהכול אחד דיו ועץ, כמו הקב"ה ושכינתו. כי דיו נעשה מתפוחים, שהם עץ, מעפָצים. נמצא שספר תורה, הנכתב בדיו, הוא מין אחד עם הארון, שהוא עץ, שזהו הקב"ה ושכינתו. ועוד, דיו, האותיות, שחור מבחוץ ולבן מבפנים. וכך הם בעלי תורה וחכמים, שהם שחורים בעוה"ז, מבחוץ, ויפים בעוה"ב, מבפנים. ומשום זה דיו, הוא לשון, דַיו לעבד להיות כרבו. דיו, אותיות יוד ואותיות ידו, הרומז על חב"ד, שהם יוד, שאדם כותב בידו.