תרנא) תפילת ערבית חובה, משום שק"ש של ערבית הוא חוב, שהקב"ה מתייחד עם המלכות בלילה, כמו שמתייחד ביום. ומידת הלילה, המלכות, נכללת ביום, ז"א. ומידת היום נכללת בלילה, ונעשה ייחוד אחד. ומי שאומר שתפילת ערבית רשות, הוא משום שהיא כנגד אמורים ופדרים הנאכלים על המזבח בלילה, שאין בהם חוב שיישארו נשרפים בלילה.
תרנב) ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך. אם בייחוד של שמע ישראל נכלל ימין ושמאל, כי הוי"ה הוא ימין ואלקינו הוא שמאל, למה צריכים לומר אח"כ, ואהבת, שהוא ימין, והיה אם שמוע, שהוא שמאל? האם לא נכללו כבר בייחוד של שמע ישראל? בשמע ישראל הם מרומזים בכללות, ובפסוקים ואהבת, והיה אם שמוע, הן בפרטות.
תרנג) וייחוד הזה הוא כעין תפילין של ראש ותפילין של יד. בתפילין של ראש יש ד' פרשיות, ובשמע ישראל ג' שמות, ה' אלקינו ה'. בתפילין של ראש יש ד' פרשיות, כל אחת בפני עצמה. וכאן ג' שמות. מה בין זה לזה?
תרנד) אלו ד' פרשיות. פרשה אחת קַדש, היא נקודה ראשונה העליונה, חכמה וקו ימין. ופרשה אחת, והיה כי יביאך, היא עוה"ב, בינה וקו שמאל. ופרשה אחת שמע, הימין של מוח הדעת. ופרשה אחת, והיה אם שמוע, שמאל של מוח הדעת. כי הדעת, קו אמצעי, כולל חו"ב, ימין ושמאל. אלו הם תפילין של ראש.
וכאן, בייחוד של שמע ישראל, ג' שמות, והם כמו אלו ד' פרשיות. הוי"ה ראשונה, נקודה עליונה ראשית הכול, חכמה וקו ימין. אלקינו, עוה"ב, בינה וקו שמאל. הוי"ה אחרונה, כלל של ימין ושמאל ביחד בכלל אחד, הדעת, קו האמצעי, הכולל ימין ושמאל, הייחוד של תפילין של ראש, ששניהם שווים. וזהו ייחוד הראשון, שמע ישראל, ייחוד העליון, הקודם לייחוד התחתון, שהוא, בשכמל"ו.
תרנה) תפילין של יד הן כלל של כל אלו ד' פרשיות יחד, שאינן נתונות בד' בתים מיוחדים, כמו תפילין של ראש, אלא כולן בבית אחד. וזהו הייחוד של בשכמל"ו, ייחוד התחתון של המלכות, שבייחוד התחתון, הכלל של תפילין של ראש, חב"ד דז"א, שנכללו בתפילין של יד, המלכות.
תרנו) ייחוד הזה הוא, ברוך, נקודה עליונה, שהוא ברוך, שכל הברכות נובעות משם, חכמה. עוה"ב, בינה, אינו נקרא ברוך, כי נקודה העליונה היא זכר, עוה"ב היא נקבה, וע"כ הוא נקרא ברוך, והיא ברכה. וע"כ, ברוך, הוא נקודה העליונה, חכמה. שֵם, זהו עוה"ב, בינה, שם גדול, כמ"ש, ומה תעשה לשמך הגדול. כבוד, זהו כבוד עליון, ז"א, הכולל ימין ושמאל.
תרנז) חכמה בינה ז"א כלולים בתפילין של יד, שהיא, מלכותו, שלוקחת הכול בתוכה, ובמלכותו זו נכללים העולמות כולם, לזון אותם ולכלכל אותם בכל מה שצריכים, וע"ז, לעולם ועד, שמורה, שמכלכלת לכל העולמות.
תרנח) וזהו הייחוד של תפילין של ראש, ז"א, ושל תפילין של יד, המלכות. וכמו הייחוד של התפילין, כן הוא ייחוד הכול. בד' אופנים הסתדר הייחוד, חו"ב וימין דדעת ושמאל דדעת. וסדר זה ברור מכולם. וכולם האמונה, המלכות המקבלת אותם. אבל סדר ייחוד התפילין הוא ייחוד העליון, ז"א.