תרסח) אהבת הקב"ה, שאדם אוהבו, אינו מתעורר אלא מלב, משום שהלב הוא מקום ההתעוררות, לעורר אליו אהבה. א"כ, למה כתוב, בכל לבבך, ואח"כ, בכל נפשך, שמשמע ששני אופנים הם באהבה, אחד בלב ואחד בנפש? ואם הלב הוא העיקר, למה צריך לנפש? אלא הלב והנפש הם שניים ומתייחדים לאחד, שהרי לב ונפש וכסף, כולם מתאחדים זה בזה, והלב הוא עיקר ויסוד הכול.
תרסט) בכל לבבך. פירושו בשני לבבות, שהם שני יצרים, יצה"ט ויצה"ר. כל אחד נקרא לב, זה נקרא לב טוב, וזה נקרא לב רע. משום זה כתוב, בכל לבבך, ולא כתוב בכל ליבך, שמורה שניים, שהם יצה"ט ויצה"ר.
תרע) ובכל נפשך. בכל, בא לכלול נר"ן, בכל מה שאוחז נפש הזו. ובכל מאודך. ובכל, כי אף כאן יש כמה מינים של כסף, שכולם משונים זה מזה, כסף, אבנים טובות וכדומה. וע"כ כתוב, ובכל מאודך, בכל רכושו, כי אהבת הקב"ה הוא למסור לו כל זה, ולאוהבו בכל אחד ואחד.
תרעא) איך אפשר לאדם שיאהב את הקב"ה עם יצה"ר, שהרי יצה"ר מקטרג שלא יתקרב האדם לעבודת ה', ואיך יאהב בו את הקב"ה? אלא עבודת הקב"ה יותר חשובה, כשיצה"ר הזה נכנע אליו, והאדם שובר אותו, זו היא אהבת הקב"ה, משום שיודע לקרב את יצה"ר לעבודת הקב"ה.
תרעב) כאן הוא עניין ליודעי דין. כי כל מה שעשה הקב"ה למעלה ולמטה, הכול הוא רק כדי להראות כבודו, והכול הוא לעבודתו. כי מי ראה עבד, שיהיה מקטרג על אדונו, שבכל מה שהוא רצונו של אדונו, נעשה הוא למקטרג שלא יעשו רצון אדונו? רצונו של הקב"ה, שיהיו בני אדם תמיד בעבודתו, וילכו בדרך האמת, כדי לזכות אותם בהרבה טובה. ואחר שרצון הקב"ה בזה, איך יבוא עבד רע ונמצא מקטרג על רצון אדונו, ומטה בני אדם לדרך הרע, ומדיח אותם מדרך הטוב, ועושה אותם שלא יעשו רצון אדוניהם, ומטה בני אדם לדרך הרע?
תרעג) אלא ודאי שעושה רצון אדונו. בדומה למלך, שהיה לו בן יחיד, והיה אוהב אותו ביותר, וציווה אותו באהבה, שלא יקרב עצמו לאישה רעה, משום שכל מי שיקרב אליה, הוא אינו ראוי לבוא בהיכל המלך. הבטיח אותו בן ההוא לעשות רצון אביו באהבה.
תרעד) בבית המלך בחוץ, הייתה זונה אחת, יפת מראה ויפת תואר. לימים אמר המלך, אני רוצה לראות רצון בני אליי. קרא לאותה הזונה, ואמר לה, לכי ותפתי את בני, כדי לראות רצונו של בני אליי. הזונה הלכה אחרי בנו של המלך והתחילה לחבק אותו ולנשק אותו ולפתות אותו בכל מיני פיתויים. אם אותו הבן הוא הגון, ושומר מצוות אביו, הוא גוער בה, ואינו שומע לה, ודוחה אותה ממנו. אז שמח אביו בבנו, ומכניסו למחיצת היכלו, ונותן לו מתנות ומנחות וכבוד גדול. מי גרם כל כבוד הזה לאותו הבן? אותה הזונה.
תרעה) וזונה ההיא, האם יש לה שבח בעד זה, או לא? ודאי יש לה שבח מכל הבחינות: א. שעשתה כמצוות המלך. ב. שגרמה לאותו הבן לכל טובה ההיא, לכל אהבה הזו של המלך אליו. וע"כ כתוב, והנה טוב מאוד. והנה טוב, זהו מלאך החיים. מאוד, זהו מלאך המוות, יצה"ר, שהוא ודאי טוב מאוד למי שמקיים מצוות אדונו. ואם לא היה מקטרג הזה, לא היו יורשים הצדיקים אלו אוצרות העליונים, שעתידים לנחול בעוה"ב.
תרעו) אשרי הם שפגשו במקטרג הזה, ואשרי הם שלא פגשו במקטרג הזה. אשרי הם שפגשו אותו, וניצלו ממנו, שבזכותו הם נוחלים כל אותה הטובה וכל אותם העידונים, וכל אותן החמודות של עוה"ב, שעליהם כתוב, עין לא ראתה אלקים זולתך.
תרעז) ואשרי הם שלא פגשו בו, שלא נכשלו בו, כי בגללו היו יורשים גיהינום ומגורשים מארץ החיים, כי אלו הרשעים שפגשו בו, היו שומעים לו, ונמשכו אחריו. ולפיכך, יש לצדיקים להחזיק לו טובה, כי בזכותו הם יורשים כל הטובה והעידונים והחמודות לעוה"ב.
תרעח) מה היא התועלת של המקטרג כשהרשעים שומעים לו? א. אע"פ שאין לו תועלת, מכל מקום מצוות אדונו הוא עושה. ב. שמתגבר בגלל זה, כי משום שהוא רע, הוא מתחזק כשעושים רע, הרשע אינו מתחזק עד שהורג אדם, כיוון שהרג אנשים אז מתחזק ומתגבר בכוחו ויש לו נחת. כך מקטרג ההוא, יצה"ר, מלאך המוות, אינו מתגבר בכוחו עד שמסית אנשים ומקטרג עליהם והורג אותם, אז יש לו נחת ומתחזק ומתגבר בכוחו.
תרעט) כמו שמתחזק צד החיים, כשבני אדם הם טובים והולכים בדרך הישר, אף כך מקטרג הזה מתחזק ומתגבר, כשהרשעים שומעים לו, ושולט עליהם. ואשרי הם הזוכים לנצח אותו ולהכניעו, לזכות בזכותו לעוה"ב. והאדם מתחזק תמיד במלך הקדוש, כמ"ש, אשרי אדם עוז לו בך מסילות בלבבם. אשרי הם בעוה"ז ובעוה"ב.