תרפו) שיר המעלות לשלמה. אם ה' לא יבנה בית, שוא עמלו בוניו בו. אם ה' לא ישמור עיר, שוא שקַד שומר. האם שלמה אמר שבח הזה כשבנה ביהמ"ק? אינו כן, אלא דוד המלך אמר לו, בשביל שלמה המלך בנו, כשבא נתן הנביא אליו, ואמר לו על שלמה, שהוא יבנה ביהמ"ק. ואח"כ הראה דוד המלך לשלמה צורת ביהמ"ק. כיוון שראה דוד צורת ביהמ"ק וכל תיקוניו, אמר שירה על שלמה, ואמר, אם ה' לא יבנה בית.
תרפז) שיר המעלות לשלמה, למלך שהשלום שלו, שהוא ז"א. ושירה זו היא שיר ושבח על כל שאר השירים. ושירה זו עולה על כולן. אם ה' לא יבנה בית, כי ראה דוד המלך כל אלו שבעת העמודים, חג"ת נהי"מ דז"א, שבית, המלכות, עומד עליהם, שהם עומדים שורות שורות לבנות בית הזה, ולמעלה מכולם עומד בעל הבית, בינה, ההולך עליהם ונותן להם כוח ואומץ לכל אחד.
תרפח) ע"ז אמר דוד, אם מלך שהשלום כולו שלו, בינה, בעל הבית, לא בנה בית הזה, שוא עמלו בוניו בו, העמודים, חג"ת נהי"מ דז"א, העומדים לבנות בית הזה. אם הבינה לא הייתה ממתיקה את המלכות, הנקראת בית, לא הייתה המלכות ראויה לקבל שום אור. אם ה' לא ישמור עיר, זהו המלך שהשלום כולו שלו, בינה. שוא שקד שומר, זהו עמוד אחד שהעולם, מלכות, ניתקן עליו, וזהו צדיק, יסוד דז"א, שומר לעיר הזו, המלכות. הבינה נקראת, מלך שהשלום כולו שלו, שכל המוחין נמשכים ממנה. וז"א נקרא, מלך שהשלום שלו, יסוד, הנקרא שלום. וע"כ, שיר המעלות לשלמה, ז"א, אם ה', הבינה, לא יבנה בית.
תרפט) המשכן שעשה משה, המלכות במוחין דו"ק. יהושוע היה עומד תמיד ושומר אותו, שאין שמירה אלא בו, שהוא נקרא נער, מט"ט, שכתוב, ומשרתו יהושוע בן נון נער לא ימיש מתוך האוהל. לא נשמר משכן הזה ע"י נער אחר, שכתוב, והנער שמואל משרת. משום שאין שמירת המשכן אלא בנער, ושומר הזה הוא אותו השומר את המשכן העליון, המלכות במוחין דו"ק, והוא נקרא בשם נער, מט"ט.
תרצ) אבל אתם קדושים עליונים, אין השמירה שלכם כשמירת המשכן, אלא השמירה שלכם כשמירת ביהמ"ק, המלכות במוחין דפב"פ עם ז"א, שהקב"ה לבדו שומר עליו, שכתוב, אם ה' לא ישמור עיר, שוא שקד שומר. כי בכל זמן שהצדיקים הולכים בדרך, הקב"ה שומר אותם תמיד, כמ"ש, ה' ישמור צאתך ובואך.
תרצא) כי מלאכיו יצווה לך לשמורך בכל דרכיך, על כפיים יישאונך. תחילה כתוב, כי מלאכיו יצווה לך לשמורך, מלאך מט"ט. ואח"כ כתוב, על כפיים יישאונך, הקב"ה עצמו, הבינה, הנושאת את המלכות ואת הצדיקים על כפיה, על מיעוטה שקיבלה ע"י המלכות, שבזה יכולה אח"כ להשפיע לצדיקים ולמלכות גם את הגדלות שלה. וכמ"ש, על כפיים יישאונך, על המיעוט והקטנות שלה, המכונה כפיים, מטעם, פן תיגוף באבן רגלך, שהוא מדה"ד של המלכות דצ"א, המכונה אבן. שבכל מקום שהיא נגלית, תכף מסתלקים משם כל המוחין.