תרצב) ברוב עם הדרת מלך ובאפס לאום מחיתת רזון. ברוב עם הדרת מלך, ישראל, שכתוב בהם, כי עם קדוש אתה לה' אלקיך, והם עם, העולים לכמה אלפים וכמה רבבות. וכשהם מרובים בחשבון, הוא כבוד הקב"ה, כי עליונים ותחתונים משבחים שמו של המלך העליון, ומשבחים אותו בזכות עם הקדוש הזה. כמ"ש, כי עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה.
תרצג) הלוא כתוב, כי אתם המעט מכל העמים? מכל העמים, ודאי שהם המעט, אבל מעם אחד מהם, הם יותר מרובים, שאין עם בכל העולם גדול ורב כישראל. ומה בני ישמעאל, ובני אדום, שהם הרבה? ודאי הם מרובים, אבל כל שאר העמים מתערבים אלו באלו, שיש לעם זה בנים בעם זה, ולאלו בנים בעם אחר, ולאלו באחר. וישראל אינם מתערבים ולא מתערבים בהם עמים אחרים. ומשום זה, אין עם בכל העולם, שיהיה גדול ורב כישראל. עם ברור ויחיד הם, באלו אין ערבוב אחר כלל, כמ"ש, כי עם קדוש אתה לה' אלקיך ובך בחר ה'. וע"כ ברוב עם הדרת מלך, הוא הדרת מלך העליון, הקב"ה.
תרצד) בזמן שהקב"ה בא לבית הכנסת, וכל העם באים יחד, ומתפללים ומודים ומשבחים להקב"ה, אז הדרת מלך הוא, שהוא הקב"ה, שמיתקן ביופי ותיקון לעלות למעלה, לאו"א.
תרצה) כשהקב"ה מקדים לבית הכנסת, והעם לא באו להתפלל ולשבח להקב"ה, אז כל הממשלה שלמעלה, וכל אלו הממונים ומחנות העליונים, כולם נשברו מן ההתעלות ההוא שלהם, שמיתקנים בתיקוני מלך, הקב"ה.
תרצו) הטעם, שהם נשברים מהתעלות שלהם, משום שבשעה שישראל למטה מסדרים תפילותיהם ובקשותיהם, ומשבחים למלך העליון, כל אלו מחנות העליונים מסדרים שבחים ומיתקנים בתיקון הקדוש. משום שמחנות העליונים כולם הם חברים עם ישראל למטה, לשבח את הקב"ה ביחד, כדי שהתעלות הקב"ה תהיה למעלה ולמטה ביחד.
תרצז) וכשהמלאכים מזדמנים להיות חברים עם ישראל, לשבח ביחד להקב"ה, וישראל למטה אינם באים לסדר תפילותיהם ובקשותיהם, ולשבח לאדונם, כל המחנות הקדושים שבממשלה העליונה נשברים מתיקוניהם, כי אינם מתעלים בהתעלות, שאינם יכולים לשבח לאדונם, משום ששבחים של הקב"ה צריכים להיות ביחד למעלה ולמטה, עליונים ותחתונים בשעה אחת. וע"כ כתוב, מחיתת רזון, ולא מחיתת מלך. כי נוגע רק למחנות המלאכים ולא למלך עצמו.
תרצח) ואפילו שלא הרבו לבוא לבית הכנסת אלא עשרה, באלו העשרה מזדמנים מחמת העליונים, להיות עימהם חברים לשבח להקב"ה. משום שכל תיקוני מלך הם בעשרה, וע"כ די בעשרה אם אינם יותר.