אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת תרומה, חלק ב' / קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף

קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף

תתי) ה' רועי. ה' רועה שלי, כרועה הזה שמנהיג צאנו במקום שיש דשאים ועשבים, שלא יחסר שם משהו. אף כאן, הקב"ה הוא רועה שלי, לזון אותי בכל מה שאני צריך. ה' רועי, לכן קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף. ב' פירושים, ושניהם אמת.

תתיא) משום שהקב"ה, כל מעשיו בדין ואמת, ועל דין ואמת מתקיים כל העולם, ובכל יום דן את העולם בדין לצדיקים ולרשעים ולכל בני העולם, כמ"ש, כי צדיק ה' צדקות אהב. וכשהוא דן בני אדם, ורואה כמה הם רשעים וחוטאים לפניו, אז קשה בעיניו לתת להם מזון בכל זמן, משום שיש לו לזון את הרשעים ולאלו שחוטאים.

תתיב) והוא עושה עימהם לפנים משורת הדין וזן ומפרנס אותם, כפי חסד העליון הנמשך ונוזל על כל בני העולם, ובו הוא זן ומפרנס לכל לצדיקים ולחסידים ולרשעים ולכל בני העולם, ולכל חיות ובהמות השדה, ועוף השמיים, מקרני ראמים עד ביצי כינים, ולא נשאר מי בעולם שלא יהיה זן ומפרנס לכל, אעפ"י שקשה לפניו, מחמת מעשים של בני העולם, כקריעת ים סוף.

תתיג) האם קריעת ים סוף היה קשה לו? והרי כתוב, גוער בים ויבשֵהו. הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ. והרי כיוון שעלה הרצון לפניו, הכול הוא כאין לפניו, ואיך אתה אומר שקריעת ים סוף קשה לפניו?

תתיד) אלא בזמן שישראל קרבו אל הים, ורצה הקב"ה לקרוע להם את ים סוף, בא רהב הממונה של מצרים, וביקש דין מהקב"ה. אמר לפניו, ריבון העולם, למה אתה רוצה לעשות דין במצרים ולקרוע את הים לישראל, הרי כולם רשעים לפניך, וכל דרכיך בדין ואמת? הלוא אלו עובדים עבודה זרה, ואלו עובדים עבודה זרה, אלו חוטאים בגילוי עריות, ואלו בגילוי עריות, אלו שופכים דמים, ואלו שופכים דמים?

תתטו) בשעה ההיא היה קשה לפני הקב"ה לעבור על דרך הדין. והנה ישראל היו נוסעים על הים, שכתוב, ויאמר ה', דבר אל בני ישראל וייסעו. והיה קשה לפניו לעבור על הדין ולקרוע להם הים סוף. ולולא שהביט הקב"ה בזכות אברהם, שהקדים בבוקר לעשות מצוות ריבונו ורצונו, כמ"ש, וישכם אברהם בבוקר, היו כולם נאבדים בים, משום שבכל הלילה ההוא, היה הקב"ה בדין על ישראל.

תתטז) ולא קרב זה אל זה כל הלילה. מלמד שבאו מלאכי עליון לשבח בלילה ההוא לפני הקב"ה. אמר להם, האם מעשה ידיי טובעים בים ואתם משבחים לפניי? מיד, ולא קרב זה אל זה כל הלילה. כי, זה אל זה, נאמר במלאכים המשבחים להקב"ה, כמ"ש, וקרא זה אל זה ואמר קדוש. וכתוב, ויהי באשמורת הבוקר, שהביט הקב"ה בזכות אברהם, שהשכים בבוקר לעשות רצון אדונו, כמ"ש, וישכם אברהם בבוקר, אז חזר הים והמים ברחו מפני ישראל.

תתיז) וישב הים לפנות בוקר לאיתנו. לאיתנו פירושו, לתנאו הראשון, לתנאי שהתנה עימו הקב"ה כשברא העולם, שהתנה עימו שייבקע בשביל ישראל. כי איתנו אותיות תנאי. כתוב לאיתנו, וכתוב, משכיל לאיתן האזרחי, שהוא אברהם, אף כאן לאיתנו רומז על אברהם. לפנות בוקר, שהשכים אברהם בבוקר לעשות רצון אדונו, אז נקרע הים. וע"כ היה קשה לפניו קריעת ים סוף.

חזרה לראש הדף