טז) זאת חוקת התורה. זאת, זה אות ברית, כי אות הברית, שנקרא "זה", לא נפרדו זה מזה. כלומר, שבמילה זאת, מלכות, נכלל המילה זה, היסוד, שזה מורה שיסוד ומלכות אינם נפרדים זה מזה. ומהנוקבא באים לזכר. וע"כ שמור וזכור, זכר ונוקבא, מחוברים יחד. חוקת התורה, חוק התורה היה צריך לומר, מהו חוקת?
יז) אלא המלכות היא חוקת. והתבאר, אות ה', ד' הייתה. אבל ת' היא ד' ונ' מתחברים יחד. ונ' נקראת נון, בנ' ו' נ', כמ"ש, ולא תוֹנוּ איש את עמיתו. כי נון מלשון הונאה. כי עתה היא בפנים מאירות. אבל, ועושה הונאה לבני אדם, כי אח"כ היא מכה כמו נחש ומכלה והורג. ואמרה, לא פעלתי אוֶון. וע"כ נקראת כך בנ' ו' ן', לשון הונאה, הנאמר על הנ'. הת' הכול ביחד, ד' נ'. ד' נ' דומה לנ' ור', כי רי"ש ודל"ת דבר אחד, ששתיהן עניות. ובאותיות חקוקות, חוקת הן אותיות חוק ות'.
כיוון שזאת היא המלכות, היה די לכתוב, זאת חוק התורה, ולמה האריך הכתוב, חוקת התורה, עם ת'? ת' היא נתינת טעם על מה שנקראת חוק. כי ציור אות ת' הוא חיבור שתי אותיות ד' ונ', אשר הד' מורה על דינים דדכורא, הנמשכים מקו השמאל, להיותו חכמה בלי חסדים. והנ' מורה על דינים דנוקבא, על הדינים דמסך שבה. וחוקת, חוק של ד' נ', שנחקקה בב' מיני דינים אלו.
והתבאר, אות ה', ד' הייתה. ה' שבשם הוי"ה הייתה מקודם ד', שהייתה בשמאל בלי ימין, שאז הייתה דלה וענייה, וע"ש זה נקראת דלת. אבל ת' היא ד' ונ' מתחברים יחד, שבצורת ת', יש שתי אותיות ד' נ'. נ', מכה כמו נחש ומכלה והורג. ואמרה, לא פעלתי אוֶון. שהיא דינים דנוקבא, שהס"א נאחזת בהם. ובני העולם מִתאַנים שפני המלכות מאירים, ואינו כן, אלא מכה כנחש. וע"כ נקראת כך בנ' ו' ן', לשון הונאה, הנאמר על הנ'. הת' הכול ביחד, ד' נ', שבצורת הת' יש ד' נ' ביחד, ב' מיני דינים דדכורא ודנוקבא. ואם תאמר שצורת ת' היא ר' נ', לזה אומר, שד' נ' דומות לנ' ר', כי רי"ש ודל"ת דבר אחד, ששתיהן מורות על דלות ועניות, שהוא דינים דדכורא, כי ריש פירושו ג"כ עניות, מלשון, ריש ועוני. וע"כ אין הבדל אם צורת ת' היא ד' נ' או ר' נ', ששתיהן משמעות אחד, ומורות על דינים דנוקבא ודינים דדכורא. וובאותיות חקוקות, חוקת הן אותיות חוק ות', שפירושו חוק של דינים דדכורא ודינים דנוקבא, הכלולים בת', וחוק ות' הם מילה אחת, המורים על דיני המלכות.